תא"ל (מיל') ארז וינר, לשעבר עוזר הרמטכ"ל וראש צוות התכנון המבצעי בפיקוד דרום, מתח היום (ראשון) ביקורת על אופן ניהול הלחימה ברצועה בחודשים האחרונים – ויצא בביקורת על המחאה שלדבריו החלישה את אפקטיביות הלחץ על חמאס.
בשיחה עם בן כספית וינון מגל בתוכניתם ב-103, אמר כי "הייתה מתקפה שמטרתה הייתה להפעיל לחץ על חמאס, הלחץ על חמאס הלך לאיבוד בגלל העצומות, בגלל הקריאות לעצירת המלחמה – נקודה. אני מוכן להתווכח על זה, אני מוכן להוכיח את זה. זה לא עניין של אג'נדה ולא של פוליטיקה, זה עניין של עובדה", אמר.
לטענתו: "התחלנו מבצע שמטרתו הייתה להפעיל לחץ על חמאס להגיע להסכם. עבד מאוד יפה בשבוע הראשון – הלחץ עבד, חמאס התגמש, התחילו העצומות, התחילו הקריאות. חמאס ראה, אמר 'רגע, יש פה איזה סלוגן – הכול תמורת הכול', הלך אחורה ועכשיו חזרנו".
לדבריו, האחראים לכך הם לא התקשורת, אלא מארגני המחאה: "התקשורת לא אשמה. מי שאשם אלה אותם אלה שמארגנים את העצומות, שקוראים את הקריאות, אותם אלה שמשלים את הציבור ומשלים את משפחות החטופים, שאם רק נרצה אז הנה 'הכול תמורת הכול – מחר בבוקר כל החטופים חוזרים'".
"היינו צריכים לעבור למתקפה המקורית – והיא מתקפה קצרה, תמציתית ועוצמתית להכרעת חמאס. אפשרי, ישים, לא צריך לקחת יותר מחודשיים-שלושה. וזה היה צריך להתחיל ביום ה־43 של סיום הסכם הפסקת האש. לא התחלנו עם זה אז כי אמרו 'בואו ננסה ונראה'. אמרנו 'אוקיי', אבל ה'ננסה ונראה' יכול להיות לו תפוקה של שבועיים-שלושה.
כוחות צה"ל בעזה (צילום: דובר צה"ל)
"אנחנו כבר חודש ויותר – מאבדים מומנטום, השעונים פועלים נגדנו. עכשיו אנחנו מחכים שטראמפ יסיים את הביקור שלו, ואחרי הביקור שלו נחכה שהאפיפיור החדש ייכנס לתפקידו… ולכן אני אומר שאם רוצים לסיים את המלחמה הזאת כפי שכבר ניתן היה לעשות לפני שנה ויותר – יש דרכים מאוד פשוטות", הוסיף.
לשאלה האם הוא תומך בממשל צבאי בעזה, השיב: "זה לא עניין של 'אני בעד ממשל צבאי'. אין שום דרך אפקטיבית לנצח טרור שפועל בסביבה של אוכלוסייה אזרחית. וזה לא ארז וינר אומר – תיקח גנרל אמריקני, בריטי, שווייצרי – יגידו לך את אותה תוצאה. אתה פועל באזור שבו יש אוכלוסייה אזרחית, שבו יש טרור וגרילה – אתה כובש, מטהר, שולט, מפעיל ממשל צבאי. יכול להיות ממשל צבאי חלקי, ואז אתה מוצא את התנאים ואת היכולת להעביר את זה למישהו. זה לא יכול לקרות כל עוד חמאס על הרגליים. כל הצעה שמשאירה את חמאס על הרגליים – רק מאריכה את הסבל ואת המלחמה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.