שילה, השוכנת באזור ההררי של דרום השמורון, מתוארת במקרא כמרכז הדתי הראשון של ישראל. על פי ספר שמואל א', זהו המקום שבו שימש עלי ככהן גדול, ברגע מכריע בהיסטוריה של העם. בפרק ד' מתואר כיצד בני ישראל, הנלחמים בפלשתים, מביאים את ארון הברית לשדה הקרב בתקווה לנס. אך הארון נשבה בידי הפלשתים, ובניו של עלי, חפני ופינחס, נהרגו. השליח שחזר לשילה בישר לעלי, שהיה אז בן 98 וכמעט עיוור, על האסון. כששמע עלי שהארון נשבה ובניו מתו הוא נםל מכיסאו, שבר את מפרקתו ומת.
לדברי ד"ר סטריפלינג, ייתכן כי הצוות שלו איתר גם את שער העיר שבו מת עלי – ממצא שמוסיף מימד דרמטי ונדיר לממצאים הארכיאולוגיים במקום.
המבנה שנחשף כולל גם קיר פנימי מאסיבי החוצה את החלל לשניים, מה שמזכיר את תיאור המשכן בספר שמות פרק כ"ו, שם מתואר כי קודש הקודשים (החדר שבו הונח הארון) הופרד מהחדר החיצוני בפרוכת.