ישראל ממשיכה במאמצים לבסס משוואה חדשה מול לבנון, כפי שהצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "מי שעדיין לא הפנים את המצב החדש בלבנון, קיבל היום דוגמה נוספת לנחישותנו. המשוואה השתנתה – מה שהיה לפני 7 באוקטובר, לא יחזור על עצמו". החששות בלבנון גברו לאחר התקיפה בדאחייה בביירות, כחלק ממהלך צבאי המתנהל במקביל למאמץ מדיני בהובלת ארצות הברית שמטרתו המוצהרת היא חיסול סופי של חיזבאללה.
בערוץ אל-אח'באר הלבנוני דווח כי בכירים בביירות חשים בעלייה דרמטית בלחץ האמריקאי לכפות על לבנון משא ומתן עם ישראל, בתואנה של פתרון סוגיית חמש הנקודות בדרום לבנון, גורל השבויים והמחלוקות לאורך הקו הכחול. על פי המקורות, וושינגטון ותל אביב כבר אינן מסתפקות ביישום החלטה 1701 ובנסיגת כוחות חיזבאללה מדרום הליטאני, אלא העלו את רף הדרישות לכדי פירוק מלא של נשק הארגון "בתוך מסגרת זמן מוגדרת".
הזירה הלבנונית מתחממת בימים אלה בשל הסלמת הפעילות הצבאית מחד, וגיוס פנימי המנוהל על ידי מפלגות וגורמי תקשורת מאידך. במקביל, סגנית השליח האמריקאי למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, מקדמת מהלך שמוצהר כ"השקת קבוצות עבודה דיפלומטיות", אך מטרתו האמיתית, כך על פי המקורות, היא לקדם נורמליזציה בין לבנון לישראל בהתאם לדרישת ממשל טראמפ, או לחלופין לדחוף את לבנון למשבר פנימי על ידי העמדת הצבא הלבנוני מול חיזבאללה.
ג'וזף עאון נשיא לבנון ומורגן אורטגוס סגנית השליח המיוחד של ארה"ב למזרח התיכון (צילום: רשתות ערביות)
ביקורה הקרוב של אורטגוס בביירות צפוי בימים הקרובים, במהלכו תיפגש עם הנשיא ג'וזף עאון, נביה ברי ונוואף סלאם. על פי הדיווחים, היא תעביר מסר אמריקאי הדורש גיבוש תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו כתנאי מקדים לכל נושא אחר. ביקור זה מגיע לאחר שוועדת הפיקוח על הפסקת האש הודיעה על השעיית פעילותה, על רקע "איומים שהגיעו לבכירים החורגים ממסגרת החלטה 1701 והמציעים פתרונות הרסניים למרקם הפנימי הלבנוני".
גורמים מדיניים מעריכים כי חיסולו של מפקד חיזבאללהחסן בדיר בלב הדאחייה עשוי להיות איתות למבצע צבאי נרחב, בדומה לזה שהתנהל בחודשים האחרונים של השנה שעברה. על פי מקורות דיפלומטיים, קיימת "סבירות גבוהה שישראל תבצע פעולה צבאית משמעותית בזמן הקרוב, וכי האמריקאים העניקו לכך אישור". עדיין לא ברור אם פעולה כזו תתרחש לפני או אחרי ביקור אורטגוס.
תקיפה בלבנון (צילום :רשתות ערביות)
המקורות מדגישים כי "הממסד הלבנוני שרוי בחרדה", וכי למרות ההצהרות על "עמדה לבנונית מאוחדת הדוחה לחצים חיצוניים", הערכות מצביעות על כך שביקור אורטגוס עלול לחשוף פילוג עמוק בזירה הפנימית הלבנונית, כאשר חלק מהגורמים ידרשו להיכנע ללחצים בטענה שלבנון אינה יכולה לעמוד בעלות עימות נוסף.
החששות גברו לאחר שניסיונות בינלאומיים, במיוחד מצד צרפת, למנוע הסלמה נוספת לא צלחו. בעקבות זאת, הנשיא עאון קיבל במהלך ביקורו בצרפת המלצות להימנע מדחייה מוחלטת של קבוצות העבודה המוצעות ולחפש פתרון ביניים, לפחות עד שהתמונה האזורית תתבהר, במיוחד לאור הדיווחים על אפשרות לתקיפה נגד איראן.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.