על רקע ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בסעודיה שוחח תא"ל במיל' אודי דקל, לשעבר ראש אגף התכנון במטכ"ל ומנהל התוכנית "מסכסוך להסדרים" ב־INSS עם ענת דוידוב ואודי סגל ב-103FM והביע דאגה עמוקה מהיעדר המעורבות הישראלית במהלך האזורי שנרקם סביב הסעודים והאמריקאים.
דקל פתח בהתייחסות לביקורו של טראמפ ולמה שהוא רואה כתמונת הניצחון שהוחמצה: "אנחנו הקמנו את הקואליציה הזאת או את היוזמה לקואליציה ולנורמליזציה, כי תמונת הניצחון לנגד עינינו הייתה הביקור של טראמפ עכשיו בסעודיה, כשנתניהו מגיע לשם, חותמים על הסכם נורמליזציה – כלומר יחסים רשמיים בין ישראל לבין סעודיה, מייצרים ברית אזורית תחת החסות האמריקאית. דרך אגב, חברת קואליציה הייתה אתמול בריאד ואמרה שהייתה שם ועידת עסקים שהעבירו בה 300 מיליארד דולר על המון פרויקטים שלישראל יש כל כך הרבה מה להרוויח מהם, ובכלל הנורמליזציה לא נעשית איתנו – אלא בכלל נעשית בין ארה"ב לבין מנהיג ג'יהאדיסטי, השרע מסוריה. הוא מגיע – וזה הסיפור. אנחנו בצד. זה פשוט פספוס דרמטי".
לדבריו, "הממשל כנראה הבין שהוא לא יכול לחכות לישראל. יש כל כך הרבה כדורים באוויר וישראל ממוקדת רק בכדור אחד – חמאס. אני מבין שממשלת ישראל וראש הממשלה, אחרי ההשפלה של 7 באוקטובר, הדבר היחיד שחשוב לו זה לחסל את חמאס – אבל בינתיים אנחנו מפסידים את כל שאר הכדורים וההזדמנויות".
"טראמפ לא מצפה שאנחנו נתקע אותו. הוא רץ קדימה, הוא מתקדם. במקום שאנחנו נתקדם יחד איתו ונרוויח את כל הרווחים האלה – אנחנו תקועים מאחור, כי יש לנו איזו אובססיה להביא לתבוסה של חמאס", הוסיף.
כשנשאל האם אולי דווקא טוב שישראל לא מציגה יוזמה, ודבר מה חדש מתגבש בחסות אמריקאית, השיב: "כן, אבל בינתיים ארה"ב מסירה את הסנקציות מסוריה והולכת לחבק את השרע. אנחנו בכלל מבינים את המשמעות? ארה"ב מעניקה את סוריה בעצם לקטאר ולטורקיה. שוב פעם יהיה לנו את הקטארים משלמים משכורות. ואיפה אנחנו? אנחנו בכלל לא בתמונה. אנחנו עומדים מהצד ומביטים".
בהמשך הזהיר: "יכול להיות שיש מישהו אצלנו שמעדיף שייכפו עלינו דברים במקום שנחליט אותם בעצמנו – כולל שחרור חטופים, אולי אפילו הפסקת אש. בינתיים אנחנו מתכוננים להמשך המלחמה בעזה בעצימות גבוהה – ומפספסים את כל מה שקורה מסביבנו".
על רקע הדיווחים על עסקת נשק עצומה בין ארה"ב לסעודיה, הביע דקל דאגה: "יש פה כל מיני שמועות – שבין היתר גם דנים על F-35, זה החמקן. דרך אגב, גם ארדואן מנהל עם טראמפ מו"מ אולי למכור לטורקיה F-35. כלומר, אנחנו מאבדים גם את היתרון האיכותי שלנו".
בהתייחס לתקיפה אפשרית באיראן אמר: "יש ידיעות שאיראן הציעה לסעודים ולאמירויות לעשות מיזם משותף של העשרת אורניום עבור שלוש המדינות האלה ביחד. כלומר רצים כל מיני רעיונות של נורמליזציות אחרות – שאנחנו לא בתמונה. אני חושב שטראמפ חושב שאנחנו מעין פרוקסי שלו, שאם איראן לא תתנהג יפה – אז הוא ייתן לנו את האישור לתקוף את תשתיות הגרעין באיראן. אני לא בטוח שהוא מתכוון שגם הוא יהיה שותף להתקפה הזו. הוא ייתן לנו את כל הגיבוי והחסות, אבל כדי שתקיפת גרעין באיראן תהיה מוצלחת לאורך זמן – אנחנו חייבים את האמריקאים יחד איתנו, לא רק בגיבוי אלא גם בהתקפה. אני לא בטוח שהוא נמצא איתנו על אותו עמוד בנושא הזה".
עוד ציין כי הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה עוד אפשרית: "עדיין ישראל יכולה להצטרף לנורמליזציה ולכונן יחסים רשמיים עם סעודיה. אבל בשביל זה היא תצטרך להפסיק את המלחמה בעזה – וללכת לתוכנית הערבית־מצרית, אולי קצת משופרת. הסעודים עובדים עכשיו קצת על השיפור של התוכנית הזאת, שיהיו בה גם אלמנטים שעוסקים בפירוז הרצועה לאורך זמן וחזרת החטופים – שזה הדבר הכי חשוב לנו".
יוצר העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מאי 2025 (צילום: רויטרס)
"אנחנו משחקים באיזה כדור", הוסיף, "אוקיי, הצלחנו עכשיו לחסל את מוחמד סינוואר וחבורת הפיקוד שלו – לא נגיע משם למקום יותר טוב מאיפה שאנחנו נמצאים כרגע".
דקל התייחס גם לביקור הקרוב של טראמפ באמירויות: "האמירויות רוצה להגיע למצב שהיא הופכת להיות המרכז העולמי ל־AI. גם בזה – אנחנו נשארים בצד. אנחנו לא מצליחים להבין בכמה תחומים אנחנו מאבדים נקודות מאוד משמעותיות".
לסיכום הזהיר: "החבר הזה, טראמפ, יש לו כל מיני מטרות אחרות. אם לא נדע להשתלב עם המטרות של החבר הזה – ואז גם להרוויח בעצמנו וגם אולי להשפיע על מה שהוא עושה – אלא נעמוד מהצד ונהיה סרבנים, אז לא נשחק את המשחק הזה. הדבר הכי חמור זה לאן האמריקאים מוכנים להתקדם כרגע עם הסעודים בנושא ההעשרה בשטח סעודיה. אני מקווה שפה ישראל בתמונה מאחורי הקלעים – ושמה את המגבלות שלה".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".