במסגרת המחקר השתתפו 25 מבוגרים יפנים בריאים בני 40-65. כל אחד מהם צפה בשני סרטונים – האחד מצחיק במיוחד של קומיקאי מפורסם, והשני נחשב לפחות מצחיק ושימש כסרטון ביקורת. כל סרטון נמשך כ-4 דקות בלבד.
לאחר כל צפייה, ביצעו המשתתפים סדרת מבחנים ממוחשבים הבודקים ריכוז, זיכרון ותשומת לב. במקביל נמדדו גם פרמטרים פיזיולוגיים – זרימת דם במוח, קצב לב, מצב רוח אישי וסמנים ביולוגיים של סטרס ברוק. התוצאות: ריכוז טוב יותר, ושיפור במצב הרוח
ההבדל בין סרטון הקומדיה לסרטון הביקורת היה ברור – ומדיד:
1. שיפור בריכוז ופעילות מוחית: לאחר צפייה בסרטון המצחיק, המשתתפים הגיבו מהר יותר במבחן שבחן את תשומת הלב, והצליחו יותר גם במבחן חיסור של 7 סדרתי.ממצאים אלה גובו גם ע"י סריקות המוח: מדידות זרימת הדם הראו עלייה משמעותית בפעילות קליפת המוח הקדם-מצחית – אזור במוח האחראי על תכנון, שליטה קוגניטיבית וריכוז.
2. ירידה ברמות סטרס: המדדים הפיזיולוגיים הראו עלייה בפעילות המערכת הפאראסימפתטית – האחראית על רגיעה והרפיה – לאחר צפייה בסרטון המצחיק. במקביל, חלה ירידה ברמות של האנזים אלפא-עמילאז ברוק, המהווה סמן ללחץ נפשי ופיזי.
3. מצב רוח משופר: שאלונים שמילאו המשתתפים הצביעו על ירידה בתחושת דיכאון, עייפות וסטרס – ועל עלייה במוטיבציה ובריכוז – לאחר צפייה בסרטון הקומי לעומת סרטון הביקורת.