אפריקה ברן: חוויות של ישראלי ב"ברנינג מן" של אפריקה

ברחבי הפלאיה פזורים קאמפים. מאהלים ענקיים שבתוכם פזורים אוהלים אישיים קטנים. כל קאמפ בוחר לו את הנושא שלו. באחד חילקו פנקייקים על הבוקר, באחר חילקו ספאנקי בישבן בעמדות הפלקה שאתה בוחר את עוצמת הספאנק. כל קאמפ והקטע שלו, כל אחד והיצירתיות וההפתעה שלו, והכל כמובן ללא ארנק.

הקאמפ שלנו, שהיה מורכב מ-90 איש מרחבי העולם, בעיקר דרום אפריקנים וגרמנים, ענה לשם "גארדן אוב ווידן" (Garden of Weeden) – משחק מילים של גן עדן ו-וויד – מה שכבר נתן רמז לסטלני גראס שהיו בו, ואכן ג'ויינטים למכביר פוזרו על השולחנות. אבל היה גם מיכל ענק של טקילה עם ברז, שכל מי שרצה פתח ומילא בבקבוק שלו. אגב, בקבוק – הפסטיבל הוא, כאמור, ירוק. זה אומר שאין כלים חד פעמיים, ואתה מסתובב עם בקבוק רב-פעמי וספל שמשמש אותך לשתייה, לקבלה של מיץ תפוזים מאיזה קאמפ, למים וכדומה. גם המיחזור נלקח ברצינות, ויש פחים לפלסטיק, פחיות, אשפה שאפשר לשרוף ואוכל מתכלה. וזה מבורך וחשוב. משאירים את המדבר ריק כפי שקיבלת אותו.

בכל אוהל אישי בקאמפ שלנו, שנחשב לקאמפ די מפנק, וגם עלה לא מעט עבור זה, היה מזרן עבה ומצעים. פינות זולה היו פרושות במרחב הציבורי שלו, כמו גם מטבח מאובזר ואפילו מקלחת עם מים חמים ("שלוש דקות מקלחת לאדם, אחרת לא יישארו מים", גער בנו ראש הקאמפ). אחלה תנאים לקמפ די מפנק אפילו יחסית למדבר ולקמפינג רגיל בקאמפים אחרים. השירותים הם הנקודה החלשה בברן. מדובר ב"בול פגיעה" שהוא מיכל שמעליו מעין מסתור מעץ שמסתיר חצי גוף. אני לא יכול לתאר את הצחנה שעולה משם, וגם על המראה למטה עדיף לא להרחיב. בכל הפלאיה פזורים שירותים כאלה והם בשימוש חופשי לטובת הברנרים. סיירת חרא, ממש כמו במחנה קיץ בצופים, אמונה על ניקיון יומי והחלפת נייר טואלט.