הלווייתה של אפרת כץ ז”ל, שנחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז בשבת השחורה ונהרגה במהלך החטיפה, התקיימה היום (רביעי) בקיבוץ. עשרות מבני משפחתה, חברים ותושבי המקום ליוו אותה בדרכה האחרונה – באדמה שאהבה כל חייה.
כץ, בת זוגו של גדי מוזס ששרד 482 ימי שבי בעזה, נחטפה בשבעה באוקטובר עם בתה דורון ונכדותיה אביב ורז. במהלך החטיפה נפגעה מאש כוחות צה”ל, ונקברה בקבורה זמנית בקיבוץ רבדים. היום, כמעט שנתיים לאחר מכן, הובאה לקבורה קבועה ונפרדת בקיבוץ ניר עוז. הטקס היה מצומצם אך רווי כאב.
בן זוגה, גדי מוזס, נשא דברים קורעי לב מעל קברה: “בוביק היקרה שלי! כל עולמנו נכרת באבחת שבעה באוקטובר אחד. זוגיות אוהבת, משפחה חמה, ילדים ונכדים. עלה הכורת על ביתנו והוא נחרב! לא רק משפחתנו הוכתה שוק על ירך, כל חברתנו, קהילת ניר עוז, התפרקה, וחברים רבים מתוכה קבורים כאן לצידך. חברים רבים באו ללוות אותך בדרכך האחרונה להיקבר כאן באדמת ניר עוז שכה אהבת. חברים מכל מעגל חייך וחיינו”.
משפחתה של אפרת כץ בהלוויתה בקיבוץ ניר עוז (צילום: פאולינה פטימר)
עוד הוסיף מוזס: “נושא שחרור חטופינו כולם לא מניח לי בהקשר הכללי של שיקומי האישי, ואהיה מעורב בכל עשייה הקשורה לשחרורם. מבטיח לך שאעשה ככל שביכולתי כדי שביתנו, ניר עוז, ישוב ויפרח, ויהיה מקור גאווה ואור לכולם. פה חיים אנשים ערכיים, תאבי חיים, שזוכרים את מה שעוללו לנו, ויעשו הכל לחזור ולהיות שפויים”.
לצידו נשאה דברים בתה של אפרת, שורדת השבי דורון כץ אשר, שנחטפה גם היא באותו יום עם שתי בנותיה והושבה לאחר 49 ימים: “אמא, ‘יהיה בסדר, אני אוהבת אותך’ – אלו המילים האחרונות שאמרתי לך בין ישראל לעזה, לפני שנה ועשרה חודשים. כך נפרדתי ממך לא רחוק מפה. נפרדתי, אבל לא באמת. לא עיכלתי. זה קרה כל כך מהר, כאילו מתוך סרט".
"ארבעים ותשעה ימים ששכבתי בגיהנום של עזה וכל מה שהייתי מסוגלת לחשוב עליו זה אם מצאו אותך או חטפו אותך, אם ליוו אותך בדרכך האחרונה או לא, אם ליאור והמשפחה יודעים מה קרה לך או שאני זו שאצטרך לספר… וזה הדבר הראשון ששאלתי את יוני כשנפגשנו, בשקט באוזן, כי פחדתי מהתשובה. אני מבקשת ממך סליחה מעומק ליבי שלא הצלחתי לעזור לך, להציל אותך, לשמור אותך איתנו, בחיים. אבל אני יודעת, שאם היית יכולה לדבר באותם רגעים היית אומרת לי ללכת לשמור על הבנות, וכך עשיתי”.
שורדת השבי דורון כץ מספידה את אימה, אפרת כץ אשר הובאה למנוחות בניר עוז (צילום :דוברות ניר עוז)
בהמשך דבריה, התייחסה גם לאביה ולמשפחה שנותרה: “אמא, יש נקודות של אור בתוך החושך הגדול הזה – גדי חזר אלינו, לפני חצי שנה בדיוק, בריא ושלם, ועכשיו שנינו זוכים להיפרד ממך, כאן בבית. ואבא, הוא שומר עלינו מאוחדים, לא מוותר לנו, בשישי, בחגים, גם כשממש קשה וכואב. אמא, נולדה לך נכדה לפני חמישה וחצי חודשים. שלא תזכה להכירך, קוראים לה ים. היא דומה לי מאוד".
"בטח את היית ממש מטורפת עליה, מתמוגגת מכל חיוך וצחוק. כמה הייתי רוצה שגם היא תקרא לך סבתא אפרת כמו כל שאר הנכדים והנכדות שהיו כל עולמך. תהיי בטוחה שהיא תשמע עליך, תראה תמונות ותדע מי היית בשבילנו”.
גם ליאור כץ-נתנזון, בתה השנייה של אפרת, נאמה בטקס: “שנה ועשרה חודשים מאז שנלקחת, נגנבת מאיתנו ככה, באמצע שיא החיים שלך. לא עובר לילה מבלי שאעצום את עיני ואראה אותך שם, על עגלת הטרקטור בשדות".
"אני רואה את העיניים שלך מסתכלות לשמיים הפרוסים מעל, ומנסה לדמיין מה עבר לך בראש ואיך לא הייתי שם כדי להגן עלייך ברגעייך האחרונים. בסוף אוקטובר 2023, לאחר שהצבא הודיע לנו שמצאו אותך, לא הייתי מוכנה לקבור אותך. לא הייתי מסוגלת לעמוד במחשבה הזו. הלב שלי הפסיק לפעום והתחיל לדפוק בפעימות שונות, ריקות וחסרות.
"לקח לי זמן עד שהצלחתי לגייס את הכוחות, ולעשות זאת בלי דורון ובלי גדי. ההלוויה שלך הייתה מכובדת, והגיעו כל כך הרבה אנשים לחלוק לך כבוד אחרון. אסופה של משפחה, חברים ומכרים שאהבו אותך לכל אורך חייך, ולעד יזכרו את פנייך המאירות והזורחות, את טוב הלב והענווה".
"עדי, רוית, אופיר ושאר המשפחה ברבדים החליטו לבנות לך חלקת קבר שיכולה להתאים רק לך – ירוקה, פרחונית וצומחת, חלקת גן עדן. ועכשיו אמא, חצי שנה לאחר שגדי חזר אלינו, אנחנו מחזירים אותך הביתה. לא בדרך שחלמנו, קיווינו או ייחלנו. אבל זו הדרך היחידה”.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".