אז ככה מרגישים שופטי ה-VAR בכדורגל: מריצים קדימה ואחורה אירוע שלקח גג חצי דקה, עושים זום אין ואאוט, מנסים להבין מי מהשחקנים אשם בעבירה – ובסוף חוטפים שריקות בוז מהקהל. בניגוד להפקת "האח", שהושיבה אותנו אתמול לפחות שעה לפני שהגיעה לאירוע שכל המדינה דיברה עליו, אני לא אמשוך אתכם באף: בואו נתחיל עם מה שבאמת מעניין – ההדחה של גלעד פרץ.
גלעד שלנו, הגבר ששם נפשו בכפו, עזב את החיים הנוחים בלוס אנג'לס, עלה על טיסה לארץ הקודש באמצע מלחמה ונכנס הישר לבית "האח הגדול". אין מה לומר, ציוני אמיתי. ולמרות שעדיין לא פותחה בינה מלאכותית שיכולה לדעת מה מישהו התכוון לעשות, קשה לי להאמין שהוא נעמד עם ורידים בולטים כדי "לדבר מקרוב" עם אלאיה. יותר סביר להניח שהוא רצה לתקוף אותה פיזית – או לפחות לצרוח עליה מטווח שיגרום לה להרגיש את רסיסי הרוק שיצאו לו מהפה.
יודעים מה? אם יש בבית דיירים שמתנהלים כמו סוכנים רדומים שלמשמע מילת קוד ("הילדים") רואים שחור בעיניים ולא שולטים במעשיהם, עדיף שילכו לטיפול ולא ישהו בריאליטי. השאלה אם אלאיה מקסימה או בלתי נסבלת פחות לא רלוונטית פה. כמובן שבדרכו הקורבנית גם אחרי שקיבל את ההדחה שלו מהבית, גלעד היה חייב לספר לכולם ש"המניפולציה שלה הצליחה".