1. השי לחג שקיבלה אל על

העובדה שחברות התעופה הישראליות, בניצוחה של אל-על, ניצלו את המלחמה להגדלת הרווחים – כבר ידועה. אבל השבוע קיבלה אל על שי מהודר לחג הפסח דווקא מהמדינה. ביום שני הודיעה חברת התעופה כי המדינה הסירה את מגבלת חלוקת הדיבידנדים שהטילה עליה בזמן משבר הקורונה. כעת, תוכל לחלק לבעלי המניות שלה דיבידנדים כבר בגין רווחי שנת 2025 – שנה מוקדם יותר מהמועד המקורי שסוכם עם המדינה.

נזכיר, המגבלה שהטילה המדינה על החברה הגיעה לאחר שהעניקה לה סיוע כלכלי רחב בזמן משבר הקורונה, ובעת שפקד אותה משבר כלכלי חמור עקב המגפה שסגרה את השמיים. הסיוע הכלכלי שביקשה אל על ניתן לאחר שטענה כי היא “מובילה לאומית" ושאסור למדינה לתת לה לקרוס. התוצאה: הממשלה הכירה ב"חשיבותה של אל-על כגורם אסטרטגי" והחלה לדון בדרישתה לקבל הלוואה של 400 מיליון דולר.

עם זאת, אל על לא תוכל לחלק דיבידנדים על רווחי השיא שגרפה בשנים 2023 ו-2024. בשנים אלה, עקב המלחמה שהביאה לעזיבת חברות התעופה הזרות – הייתה שליטתה של אל על בשמיים ובטיסות לארה"ב כמעט מוחלטת. בשנת 2024 לבדה, רשמה החברה רווחים של 545 מיליון דולר. לפי הודעת החברה, על הרווחים שתגרוף אל על בשנה הקרובה (2025), היא תוכל לחלק עד 30% מהרווח ובשנים 2026 עד 2028 היא תוכל לחלק עד 40% מהרווחים. לאחר מכן, לא תחול עליה עוד מגבלת חלוקת דיבידנדים.

כבר זמן רב שאל על ניסתה להביא לביטול מגבלת החלוקה שהטילה עליה המדינה. רק בחודש שעבר, הודיעה שתגדיל את חלקה בהוצאות אבטחת מטוסים, המדינה תקטין את השתתפותה, וכך יתאפשר לחברה לקבל חזרה את היכולת לחלק דיבידנד מוקדם יותר. המדינה, נזכיר, משלמת כ-97% מהוצאות האבטחה של אל על. השבוע, הדיל הושלם, ובתמורה להקטנת השתתפות המדינה – זו האחרונה תאפשר לחברה לחלק דיבידנדים.

וכאן המקום לומר: חברה תמיד תשאף לרווחים. ההתנהלות של אל על מאז אוקטובר 2023, מקוממת ככל שתהיה, היא חוקית על פניו. במקרה הזה, האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית דווקא למדינה, שהייתה אמורה לשמור עלינו ממדיניות חזירית של חברה במימון חלקי של הממשלה.

בצל הרווחים העצומים שגרפה, החלה החברה בחודשים האחרונים לנהל משא ומתן מול גורמים ממשלתיים וכן החשב הכללי באוצר במטרה להביא לסיים החלת המגבלה. הטיעון העיקרי של אל על היה שסיימה לפרוע את ההלוואות שלקחה בזמן משבר הקורונה. הבוקר מתברר כי הגורמים התרצו, קיבלו את טענות החברה והעניקו לה את המתנה שלה לחג. וכשהמדינה מאפשרת לחברה שחגגה כל השנה להמשיך לחגוג, השאלה שנותרה ללא מענה היא – מי ישמור עלינו?

2. ההתלבטות של הנגיד

השבוע התפרסמו נתוני האינפלציה ומדד המחירים לצרכן בחודש מרץ, שעלה כצפוי ב-0.5%. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עליות מחירים בולטות הורגשו במספר תחומים, ובין השאר בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה שעלה ב-2.2%, תרבות ובידור שעלה ב-1.5%, פירות טריים שעלו ב-1.3% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שעלה ב-1.2%. מחירי הדיור התייקרו בשנה האחרונה ב-7.5%.

ואולם, קצב האינפלציה השנתי דווקא האט ל-3.3%, מ-3.4% שנרשם בחודש שעבר. הסיבה לכך היא העובדה שמדד מרץ בשנה שעברה עלה בשיעור גבוה של 0.6%. המגמה הזו צפויה להימשך גם במדד אפריל שיפורסם במהלך חודש מאי. מדד אפריל 2024 עלה בחדות ב-0.8% ועל כן, גם אם תוצג עליה במדד אפריל 2025, ייתכן מאוד שקצב האינפלציה השנתי ימשיך להאט, וייתכנס לתוך היעד, כלומר מתחת ל-3%.

השאלה הגדולה שעולה מהתחזיות המעודדות הללו, היא האם בנק ישראל יפחית את הריבית במשק בהחלטתו הקרובה ב-26 במאי. נזכיר, הפעם האחרונה שבה הוריד נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, את הריבית הייתה בינואר 2024, ומאז הותיר אותה על 4.5% במשך 10 החלטות רצופות.

בסקירה שפרסם בנק הפועלים, נכתב כי "הנגיד הדגיש כי לאור ההתפתחויות בשווקים בנק ישראל ״יפעל יותר תמיד״ לפי מדיניות מותנית נתונים (Data depended). עוד הוא הדגיש כי בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית ׳כל עוד אנחנו במצב של עודפי ביקוש עם מגבלות היצע, בוודאי בעולם של עליית פרמיית הסיכון ופיחות השקל׳ (לאור השפעתו הנכרת על האינפלציה)".
במקביל, החשש בבנק ישראל הוא בעיקר ממדיניות המכסים של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, שעלולה ‏להשליך בחודשים הקרובים על מחירי המוצרים בעולם – ולהביא לגל התייקרויות בחלק מהסקטורים גם בארץ.

"גם בישראל תתכן פגיעה בפריון במשק ובתוצר הפוטנציאלי בשל הסטת פעילות מענפי הייצוא בעלי הפריון הגבוה לענפים מקומיים, וכן פגיעה בהשקעות במשק אם חברות יצואניות יעדיפו להעתיק את פעילותן למדינות אחרות", אמר הנגיד במסיבת עיתונאים שערך בהחלטת הריבית האחרונה, "יחד עם זאת, לישראל יש גם מספר נקודות חוזקה יחסיות במלחמת הסחר, ובראשן התבססות במידה רבה על יצוא שירותים מתקדמים שפחות חשופים למכסים".

ולא רק הריבית על השולחן. מאז הכריז נשיא ארה"ב על מדיניות המכסים החדשה שלו, הבורסות בכל העולם סוערות – עולות ויורדות בקיצוניות באופן חריג. כך, חוסכים ומשקיעים רבים מצאו את עצמם צופים בפנסיות שלהן, הצמודות למדד ה-S&P 500 למשל, נחתכות. באותה מסיבת עיתונאים, נשאל פרופ׳ אמיר ירון האם החוסכים צריכים לדאוג מהנפילות של המדדים המובילים, ולהחזיר את חסכונותיהם לבורסת ת"א, שנפגעה באופן מתון יותר.

"חסכונות כאלה נועדו להשקעות לטווח ארוך, ונועדו להיות מפוזרים בין אפיקי השקעה שונים", השיב פרופ׳ ירון, "תנודתיות יכולה בהחלט להשפיע בטווח הקצר, אבל לא כך הייתי מודד פנסיה. בסוף המדדים עדיין מספקים תשואה יחסית גבוהה, ובכל מקרה אני בוודאי לא אכנס להמלצות השקעה. אבל כן אגיד – דווקא בתקופות כאלה, חשוב לא לפעול בפזיזות לשקול החלטות בזהירות ולפעול בהתאם לנסיבות של כל אחד ואחד".

3. לפייס את טראמפ

ובחזרה למכסים של נשיא ארה״ב. לא רק בנק ישראל חושש מהמדיניות החדשה, שהוקפאה בינתיים – אלא כלל המערכת הכלכלית בישראל. למרות שהגזרה נדחתה ב-90 ימים, בישראל לא מסתפקים בצפירת ההרגעה ומנסים למנוע מהלך עתידי דומה מצד הנשיא, שנראה כי צעדים נעשים הפכפכים יותר ויותר.

בירושלים מנסים נכון לעכשיו למצוא דרכים שיפייסו את הנשיא ויצמצמו את מה שהוא רואה כגירעון סחר בין ישראל לארה״ב, כשידה של ישראל ״על העליונה״. אחת הדרכים שנידונו בממשלה, היא החלפת חלק מסוים מהרכבים שנקנים במסגרת הרכש הממשלתי לרכבים אמריקאיים. ואולם בכירים במשרד האוצר סבורים כי הצעד לא ישים.

גורם בכיר באוצר אמר ל"מעריב עסקים" כי אף שהגיע רעיון להחליף את רכבי השרד בכאלה מתוצרת אמריקנית מכיוונים מסוימים, "שוק הרכב האמריקאי מצומצם למדי ולמעט מסחריות גדולות, לא ניתן יהיה לקנות לכל מנכ"ל משרד רכב תוצרת ארה"ב. עם זאת, אנחנו בוחנים כל הזמן צעדים ובודקים אם הם משתלמים לנו. אם הצעד יעיל לנו כלכלית ובמקביל מתיישב עם הדירקטיבה לפיה צעד שטוב לאמריקה טוב גם לישראל – אנחנו נבחן ברצינות לבצע אותו".

צעד נוסף שעלה נבע ממורת רוחם של גורמים אמריקאיים, לגבי המעורבות של חברות סיניות בפרויקטים גדולים בישראל, ובפרט מעורבותה של חברת CRRC הסינית בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים. כתוצאה מהלחץ שמפעילים האמריקאים, בישראל בוחנים גם את המשך המעורבות הזאת ושוקלים תיעדוף של חברות ומערכות אמריקניות בנוגע לבנייה הקשורה ברכבת הקלה, למשל מסועים בתחנות. 

בתוך כך, בשבוע הבא עתידה לצאת משלחת ישראלית בראשות שר האוצר סמוטריץ׳, עליה הוטל להתחיל שיח עם גורמי הממשל בוושינגטון בנוגע למכסים על ישראל. "השר סמוטריץ׳ סיכם את הצעדים אותם מדינת ישראל תקדם לקראת שיח מואץ עם גורמי הממשל הרלוונטיים בוושינגטון", נמסר ממשרד האוצר.