ביטחון
אל ג'ולאני וארדואן כבר סיכמו על צבא טורקי מול גבול ישראל?
על רקע ירי הטילים הבוקר (שישי) משטח לבנון לאזור קרית שמונה שוחח אלוף במיל' איל בן ראובן, לשעבר חבר כנסת וסגן מפקד פיקוד צפון, עם פרופ' אריה אלדד ורון קופמן ב-103FM. בן ראובן התייחס להתחממות בגזרה וגם למצב הנפיץ בסוריה, ואמר: "אני קורא למה שקורה שם 'כבדהו וחשדהו' עם הרבה מאוד 'חשדהו'. אל-ג'ולאני לפני לא הרבה שנים דיבר בקודים של 'קודם סוריה, ואחר כך ירושלים'. היום הוא נראה אחרת ומדבר אחרת".
"זה רע מאוד, אני חייב לומר, הפגיעה האמיתית היא בתחושת הביטחון של תושבי הצפון, כשאנחנו עושים מאמצים להחזיר אותם הביתה", אמר בפתח השיחה. "הייתי לפני שבועיים בשתולה לשם חזרו 8%, המספרים הם מאוד נמוכים ואין ספק שהירי הזה לא מוסיף".
לדבריו, "אני לא יודע מי ירה, בטח נדע בקרוב, אבל זה באמת לא משנה. אני חושב שאנחנו נמצאים היום בסיטואציה שלבנון היא היום מדינה שנמצאת במצב צבירה שונה מאוד מלפני 7 באוקטובר 2023. חיזבאללה נמצא במקום מאוד שונה, במצב צבירה אחר, והוא הרבה יותר חלש. בממשל הלבנוני הם היום לא סוכני חיזבאללה ואני חושב שהם לא שמחים על הירי הזה".
"מצד שני מדינת ישראל צריכה להטיל אחריות מלאה על לבנון, לפגוע ולהגיב בכל מטרה ובכל דבר שיש בו ריח של טרור בלבנון, ובכל מקום", הדגיש בן ראובן.
"אני מסתכל היום על לבנון בחשדנות גדולה אל מול מה שקרה שם, אבל אני גם חושב שצריך להסתכל עליה כעל הזדמנות לפתח משהו אחר. אנחנו רוצים גבול צפוני אחר ממה שהיה. אסור להכיל. המושג הכלה צריך לצאת מתפיסת הביטחון שלנו, זה ברור. אם אפשר לעזור ללבנון להפוך למשהו אחר בזכות זה שחיזבאללה מאוד חלש, גם כי הציר האיראני-סורי איננו יותר, וגם כי הציבור הלבנוני מאס בהם. תראו את המצב בגבול. מי שהרים משקפת לכיוון הכפר כילא ועיתרון רואה את המצב. לכן צריך לנצל את המצב מדינית, אבל בגיבוי של כוח", אמר.
באשר למה שעובר על תושבי גבול לבנון, אמר: "מבחינת ביטחון, היום יש ביטחון הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנה וחצי מכל בחינה שהיא. מצד שני אני מאוד מבין אותם באשר לתחושה. אני מבקר בזרעית או בשתולה ואני רואה שנבנים מוצבים בין הגבול לבין האזרחים, מתוך הבנה שתחושת ביטחון נגזרת מכך שתושבי אדמית וכל אחד מהיישובים שם צריכים לקום בבוקר, ולראות את הצבא. הם מפחדים מתופעת 7 באוקטובר בדרום. אם חס וחלילה חיזבאללה היה תוקף גם בצפון, היה רע מאוד".
בהמשך התייחס למצב הנפיץ בסוריה: "סוריה היא סיפור מאוד מעניין ומורכב. צה"ל בסך הכל פועל נכון, הישיבה באסור החיץ נכונה, והווידוא שלא מתהווה שום מערכת טרור על גבולנו ברמת הגולן נכון מאוד. אני קורא למה שקורה שם 'כבדהו וחשדהו' עם הרבה מאוד 'חשדהו'. אל- ג'ולאני לפני לא הרבה שנים דיבר בקודים של 'קודם סוריה, ואחר כך ירושלים'. היום הוא נראה אחרת ומדבר אחרת".
לסיום הביע חשש לנוכח ההתערבות הטורקית בסוריה: "טורקיה בסיטואציה מאוד בעייתית עם ישראל. הטורקים מזהים את הרצון של אל-ג'ולאני להיפטר מהכוחות הזרים, והם מנסים למצוא שם מקום. אני חושב שצריך להראות כוונות מאוד ברורות, גם עם האמריקאים ועם כל הגורמים הבינלאומיים האחרים, גם אם צריך לפעול ולומר: לא יהיה צבא טורקי בתוך סוריה".
סייע בעריכת הכתבה: אחיעד לוק, 103FM
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
