על רקע ירי הטילים הבוקר (שישי) משטח לבנון לאזור קרית שמונה שוחח אלוף במיל' איל בן ראובן, לשעבר חבר כנסת וסגן מפקד פיקוד צפון, עם פרופ' אריה אלדד ורון קופמן ב-103FM. בן ראובן התייחס להתחממות בגזרה וגם למצב הנפיץ בסוריה, ואמר: "אני קורא למה שקורה שם 'כבדהו וחשדהו' עם הרבה מאוד 'חשדהו'. אל-ג'ולאני לפני לא הרבה שנים דיבר בקודים של 'קודם סוריה, ואחר כך ירושלים'. היום הוא נראה אחרת ומדבר אחרת".
"זה רע מאוד, אני חייב לומר, הפגיעה האמיתית היא בתחושת הביטחון של תושבי הצפון, כשאנחנו עושים מאמצים להחזיר אותם הביתה", אמר בפתח השיחה. "הייתי לפני שבועיים בשתולה לשם חזרו 8%, המספרים הם מאוד נמוכים ואין ספק שהירי הזה לא מוסיף".
לדבריו, "אני לא יודע מי ירה, בטח נדע בקרוב, אבל זה באמת לא משנה. אני חושב שאנחנו נמצאים היום בסיטואציה שלבנון היא היום מדינה שנמצאת במצב צבירה שונה מאוד מלפני 7 באוקטובר 2023. חיזבאללה נמצא במקום מאוד שונה, במצב צבירה אחר, והוא הרבה יותר חלש. בממשל הלבנוני הם היום לא סוכני חיזבאללה ואני חושב שהם לא שמחים על הירי הזה".
"מצד שני מדינת ישראל צריכה להטיל אחריות מלאה על לבנון, לפגוע ולהגיב בכל מטרה ובכל דבר שיש בו ריח של טרור בלבנון, ובכל מקום", הדגיש בן ראובן.
"אני מסתכל היום על לבנון בחשדנות גדולה אל מול מה שקרה שם, אבל אני גם חושב שצריך להסתכל עליה כעל הזדמנות לפתח משהו אחר. אנחנו רוצים גבול צפוני אחר ממה שהיה. אסור להכיל. המושג הכלה צריך לצאת מתפיסת הביטחון שלנו, זה ברור. אם אפשר לעזור ללבנון להפוך למשהו אחר בזכות זה שחיזבאללה מאוד חלש, גם כי הציר האיראני-סורי איננו יותר, וגם כי הציבור הלבנוני מאס בהם. תראו את המצב בגבול. מי שהרים משקפת לכיוון הכפר כילא ועיתרון רואה את המצב. לכן צריך לנצל את המצב מדינית, אבל בגיבוי של כוח", אמר.
כוחות צה"ל בגבול הצפון (צילום: דובר צה"ל)
באשר למה שעובר על תושבי גבול לבנון, אמר: "מבחינת ביטחון, היום יש ביטחון הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנה וחצי מכל בחינה שהיא. מצד שני אני מאוד מבין אותם באשר לתחושה. אני מבקר בזרעית או בשתולה ואני רואה שנבנים מוצבים בין הגבול לבין האזרחים, מתוך הבנה שתחושת ביטחון נגזרת מכך שתושבי אדמית וכל אחד מהיישובים שם צריכים לקום בבוקר, ולראות את הצבא. הם מפחדים מתופעת 7 באוקטובר בדרום. אם חס וחלילה חיזבאללה היה תוקף גם בצפון, היה רע מאוד".
הרס בדרום לבנון (צילום: REUTERS/Emilie Madi)
בהמשך התייחס למצב הנפיץ בסוריה: "סוריה היא סיפור מאוד מעניין ומורכב. צה"ל בסך הכל פועל נכון, הישיבה באסור החיץ נכונה, והווידוא שלא מתהווה שום מערכת טרור על גבולנו ברמת הגולן נכון מאוד. אני קורא למה שקורה שם 'כבדהו וחשדהו' עם הרבה מאוד 'חשדהו'. אל- ג'ולאני לפני לא הרבה שנים דיבר בקודים של 'קודם סוריה, ואחר כך ירושלים'. היום הוא נראה אחרת ומדבר אחרת".
לסיום הביע חשש לנוכח ההתערבות הטורקית בסוריה: "טורקיה בסיטואציה מאוד בעייתית עם ישראל. הטורקים מזהים את הרצון של אל-ג'ולאני להיפטר מהכוחות הזרים, והם מנסים למצוא שם מקום. אני חושב שצריך להראות כוונות מאוד ברורות, גם עם האמריקאים ועם כל הגורמים הבינלאומיים האחרים, גם אם צריך לפעול ולומר: לא יהיה צבא טורקי בתוך סוריה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.