אלי שרביט לראש השב"כ: נתניהו מינה, וגם הופתע | בן כספית

צריך לפטר את התסריטאי שכתב את סרט האימה שבתוכו אנחנו חיים. הכלאה בין "בית הקלפים" ל"כן, אדוני ראש הממשלה" ו"הסנדק", עם נגיעות של גבעת חלפון. אפילו האירועים עצמם מתקשים לעמוד בקצב האירועים כאן. בשש בבוקר פרסמה לשכת ראש הממשלה את ההודעה המפתיעה על מינויו של מפקד חיל הים לשעבר אלי שרביט לתפקיד ראש השב"כ. בום. חלפו ארבע שעות ואף אחד לא זוכר או מדבר על זה: שניים מיועצי ראש הממשלה נעצרו הבוקר בחשד למגע עם סוכן זר וקבלת שוחד בפרשת קטארגייט, פרקליטו של אותו ראש ממשלה נוטש בבהילות את הדיון שבו ראש הממשלה מעיד במשפטיו הפליליים כדי לטפל באותם עצורים, ש(גם) אותם הוא מייצג. אה, שכחנו להזכיר שהוא גם פרקליטו של המפכ"ל. רק השטן חסר כאן. אבל אל תדאגו, גם הוא יופיע.

אסור לשכוח: הסיפור העיקרי הוא לא זהותו של ראש השב"כ הבא, אלא פיטוריו של ראש השב"כ הנוכחי. העובדה שהמשטרה עצרה הבוקר, באמצע המהומה, את יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, בפרשת קטארגייט, רק מחדדת את דמותו של הכדור, כדור שאסור להסיר מעליו את העיניים: אין סרט שבו ראש ממשלה יכול לפטר את ראש הארגון שמנהל חקירה נפיצה שעוסקת בלשכתו וכנראה גם בו. זה ניגוד עניינים מהדהד, על סטרואידים. ולכן, הפתרון הטוב ביותר שיכול לצאת מבג"ץ הוא כזה: ממשלה יכולה להחליף ראש שב"כ, ממשלה יכולה לבחור ראש שב"כ חליפי, החילופים עצמם יתבצעו 24 שעות אחרי השלמתה של חקירת קטארגייט. תושלם החקירה בלי ממצאים נגד ראש הממשלה או אנשיו, נחזור לשגרה. תושלם החקירה עם ממצאים נגד ראש הממשלה, אה, מה בעצם נעשה אז? התשובה: נחזור לשגרה. כמו שעשינו עד היום. ונחליף את ראש השב"כ.