הירי המתמשך של הטילים מתימן בימים האחרונים, על אף התקיפות האמריקניות הרבות מספור במדינה בכל לילה ולילה, הוא כאב ראש למערכת הביטחון הישראלית. אף שלא מדובר בסכנה אסטרטגית, ולמרות שמפגיעת הטילים הללו לא נהרג אף ישראלי, זהו מטרד לא קל לצה"ל ובעיקר הפעלת טרור על אזרחי המדינה, שנחרדים למשמע כל אזעקה.

שתי הנפילות של טילים מתימן שפגעו בישראל עד כה מאז תחילת המערכה – כזכור, הראשון היה ראש נפץ של טיל שהתפרק ופגע בבית ספר ברמת-אפעל בדצמבר, והשני היה פגיעת הטיל בסמוך לנתב"ג – הראו את פוטנציאל הנזק המפחיד של פגיעה ישירה של טיל חות'י. ישראל לא יכולה לקחת את הסיכון של פגיעה כזאת בלב שטח בנוי, קלוש ככל שיהיה (הרי עד כה יורטו טילים בשיעור של למעלה מ-90 הצלחה, כולל הפספוס היום). אסור לנו להסכין לאפשרות של נזק למתקנים אסטרטגיים, פגיעה באזרחים או ברכוש.

גם אם נכונה הסברה שלחות'ים אין עוד הרבה טילים שיכולים להגיע לישראל – וזו טענה שצריך לאמת ברמה המודיעינית – הימים האחרונים הוכיחו שמנהיגי ארגון המורדים מתימן מנסים להעביר לנו כאן מסר של נחישות, עוצמה ויכולת. הם מבקשים להבהיר לכוחות הביטחון הישראליים שעל אף התקיפות הבלתי פוסקות של האמריקנים, יש ביכולתם עדיין לפגוע בנו.

אסור לנו לעבור בשתיקה על המסר הזה. אסור לנו לחזור לימים של לפני 7 באוקטובר 2023, שבהם הבלגנו ללא הרף ועקב כך נשחקה ההרתעה שלנו וגם ההצדקה שלנו להגיב. אי אפשר גם להסתפק רק בהצהרות לוחמניות, ויש לחזור למעשים – כפי כבר שהוכחנו שביכולתנו לעשות גם בזירה התימנית.

אם עד עכשיו הייתה הבנה בין ישראל לארה"ב על כך ש"התיק התימני" יטופל בידי הצבא האמריקני, שמחזיק באזור שתי נושאות מטוסים ומפציצים אסטרטגיים, הרי שכעת יש להגיע עם האמריקנים להבנות חדשות. אנחנו לא יכולים להתעלם יותר מהטרדה החות'ית, ועלינו להוכיח להם שישלמו את המחיר על המשך הירי עלינו.

חשוב להבהיר ששיגור לעבר נתב"ג גם איננו ככל ירי אחר של טילים עלינו. יש לכך השלכות כלכליות ומדיניות, ששעות ספורות לאחר המתקפה כבר התבררו בדמות ביטולי טיסות לארץ. אם ייווצר גל של חברות תעופה בינלאומיות שיחששו להגיע לישראל, כפי שקרה בתחילת המלחמה, יהפכו חילופי המהלומות מול תימן למערכה בדרג אסטרטגי גבוה יותר.

לא צריך ליזום כאן מערכה ארוכת טווח שתפגע ביכולתו של צה"ל להתכונן לתקיפה אפשרית על מתקני הגרעין באיראן. מתקפה עוצמתית, חד-פעמית, ביעדים מובחרים ומשמעותיים מאוד, יכולה להעביר את המסר שאיננו ברווזים במטווח.

המודיעין הישראלי כבר הוכיח כי הוא יכול למצוא די מטרות איכותיות, ולצאת נגדן לתקיפה משמעותית – בתיאום עם האמריקנים, אולי אפילו במקביל למתקפות שלהם על מטרות אחרות במדינה. שדה התעופה בצנעא, שכבר ספג מתקפה אחת, הוא רק מטרה אפשרית אחת, ובטוח צה"ל ידע למצוא עוד מטרות כאלה.

אי אפשר להמתין עוד לתוצאות המתקפות האמריקניות לבדן, וגם אל לנו להסתפק בהבטחות על מבצע קרקעי של כוחות מקומיים. בהחלט אפשר ורצוי לצאת כבר עכשיו למהלומה משלנו, ולהוכיח שלמדנו את לקחי 7 באוקטובר. אנו מגנים על עצמנו בכוחות עצמנו, ואנחנו לא ממתינים לפני שהנזק יהיה כבד מדי.

אלי קלוטשטיין הוא חוקר במכון משגב לביטחון לאומי