מאחורי הקלעים של סוריה שלאחר נפילת בשאר אל-אסד, מתנהלת מהפכה כלכלית שקטה – ובלתי שקופה. מי שמוביל אותה אינו שר רשמי, אלא דמות מוכרת מהעבר: חאזם א-שרע, אחיו של נשיא סוריה החדש, אחמד א-שרע– שבעבר כונה אבו מוחמד אל-ג'ולאני, מפקד חזית א-נוסרה וראש ארגון הטרור חיאת תחריר א-שאם (HTS).
המהפכה הכלכלית מנוהלת בידי ועדת צללים ריכוזית, שמבצעת מהלכים דרמטיים – החרמות נכסים, מיזוגים, השתלטות על חברות שהיו בשליטת מקורבי אסד – והכול מבלי לפרסם את קיומה.
בראש הצוות עומד דמות מסתורית בשם "אבו מרים", שהתברר כשחקן מפתיע בזירה: אברהם סוכרייה, אוסטרלי ממוצא לבנוני, שעל שמו הוטלו סנקציות בחשד למימון טרור. השניים – סוכרייה וחאזם א-שרע – הם הכוח שמפעיל כיום את הכלכלה הסורית.
חאזם א-שרע, אחיו של אל ג'ולאני בפגישה בסעודיה (צילום: רויטרס)
על פי ממצאי סוכנות הידיעות "רויטרס", הוועדה השתלטה בשנה האחרונה על נכסים בשווי של למעלה מ־1.6 מיליארד דולר, כולל תאגידי ענק, חברות תקשורת ומזומנים שהוחרמו מטייקונים מתקופת אסד.
הוועדה אינה מוכרת בחוק, אך יש לה מנדט רחב לפעול נגד שחיתות – לפחות לכאורה. בפועל, היא עורכת עסקאות חשאיות עם אנשי עסקים שבעבר נהנו מחסות הארמון. גורמים דיפלומטיים וסורים מן השורה הביעו חשש מפני החלפת אוליגרכיה ישנה באחת חדשה – שבמקום להגיש את חשבונותיה לציבור, פועלת תחת כינויים ומחוץ למסגרת החוק.
חקירת רויטרס התבססה על ראיונות עם אנשי עסקים, פקידי ממשל ודיפלומטים, לצד תכתובות פנימיות, פרוטוקולים ורישומים כלכליים. המסקנה ברורה: השליטה האמיתית בכלכלה החדשה מרוכזת בידי האח – חאזם א-שרע – ואנשיו.
חאזם עצמו, לשעבר מנהל בפפסיקו בצפון עיראק, הפך לספק דומיננטי לאידליב תחת שליטת HTS. לאחר ההפיכה בדמשק בדצמבר האחרון, הוא קיבל לידיו סמכויות נרחבות להשפיע על מדיניות ההשקעות של המדינה – גם אם רשמית הוא לא מחזיק בתפקיד ממשלתי.
לצידו פועל מוסטפא קאדיד – המכונה אבו עבד אל-רחמן – שנחשב ל"נגיד הצללים" של סוריה. הוא התמקם בבנק המרכזי מיד לאחר נפילת המשטר, וקיבל לידיו סמכות וטו על החלטות הכלכליות. קאדיד, אופה לשעבר שהפך למפקד צבאי, מנהל את הכספים של הוועדה בעוד סוכרייה אחראי על הצד הכלכלי.
במקום לדרוש דין וחשבון, הוועדה בחרה לא אחת לנהל משא ומתן עם אנשי עסקים מהמשטר הקודם. הם נדרשים לשלם, לוותר על שליטה – אך לא עומדים לדין. חלקם אף שומרים על חלק מהרווחים. ארבעה דיפלומטים מערביים הזהירו מפני הפגיעה באמון המשקיעים ובשקיפות, בעוד סוריה מנסה לחזור לזירה הכלכלית הבינלאומית.
גם בבית הלבן שמים לב: ממשל טראמפ הסיר לאחרונה את מרבית הסנקציות שהוטלו על סוריה בעידן אסד, במטרה לאפשר "הזדמנות היסטורית". עם זאת, גורמים אמריקאיים הזהירו כי הכלכלה החדשה נשלטת על ידי דמויות בעייתיות – שהיו מזוהות בעבר עם טרור.
דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
במשך שנים, בשאר אסד בנה סביבו תאגיד ענק – "אל-אהד" – שניהל למעלה ממאה חברות, כולל חברות נדל"ן, בנקאות, תקשורת ואנרגיה. על פי הערכות, התאגיד שלט ב-30% מהתמ"ג של סוריה לפני נפילתו. אחרי בריחתו של איל הכלכלה המרכזי, איברהים, השתלטה הוועדה החדשה על הנכסים – תוך שימוש במצגות פנימיות ונתוני שליטה שהושארו מאחור.
בתחילת החודש, הודיע הנשיא א-שרע על הקמת קרן עושר ריבונית – כלי כלכלי שעתיד לשמש את המשטר החדש לביזור המשאבים. בפועל, הקרן תופעל בידי חאזם, אחיו. חוק ההשקעות החדש, שנכתב בידי סוכרייה וחאזם, מגדיל את סמכויות הקרן ומעניק לה שליטה רחבה במשק.
אלא שמומחים מזהירים: כל עוד מנגנוני הפיקוח לא ישובו לפעול – סוריה אמנם משנה את פניה, אך עושה זאת תחת מסכה חדשה – לא בהכרח פחות מסוכנת מהקודמת.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".