"מעריב" שוחח עם ד”ר כפיר תשובה, מומחה לקבלת החלטות ומרצה בחוג לכלכלה במכללה האקדמית רמת גן, אודות בעלות בריתה המעורערות של מדינת ישראל באירופה, והמדינה במזרח הרחוק אשר מסוגלת להחליף את אירופה – הודו.

“בזמן שמדינות באירופה שוקלות מחדש את יחסיהן עם ישראל — לעיתים בלחץ דעת קהל מוסת ולעיתים מתוך חישובים פוליטיים — הגיעה העת שישראל תרחיב את מעגל שותפויותיה ותימנע מתלות באירופה”, מציין ד”ר תשובה. “זהו לא רק צורך דיפלומטי, אלא הכרח אסטרטגי. בהקשר הזה, הודו אינה מהווה תחליף בלבד, אלא שותפה אמיתית — עוגן עתידי יציב, דינמי ורב-עוצמה".

לדבריו, אחד משיתופי הפעולה המרכזיים של ישראל בעשורים האחרונים הוא ההשתתפות בתוכנית Horizon Europe – תכנית המחקר והחדשנות הגדולה בעולם, בה מושקעים קרוב ל־100 מיליארד יורו. “ישראל משתתפת בה כמדינה נלווית, ובשנים האחרונות זכתה למענקים בסך מצטבר של למעלה מ־1.1 מיליארד אירו. מדובר במקור ההשקעה הציבורי השני בגודלו במחקר ופיתוח בישראל, אחרי מימון ממשלתי ישיר”, הוא מסביר.

עם זאת, מזהיר תשובה, “השותפות הזו כבר איננה מובנת מאליה. מדיניות חוץ אירופית תנודתית, מגבלות פוליטיות הקשורות למעמד השטחים, והתחזקות מגזרים פוליטיים עוינים לישראל – כולם מאותתים על הצורך לבזר סיכונים ולגוון שיתופי פעולה אסטרטגיים".

בהתייחסו לחשיבותה הגוברת של הודו, מסביר ד”ר תשובה: “הודו היא כיום המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, עם למעלה מ־1.4 מיליארד תושבים, קצב צמיחה מרשים של שבעה אחוזים בשנה ויציבות שלטונית יחסית. אך למרות נתוניה המרשימים, היא עדיין סובלת ממחסור בתשתיות מתקדמות, מהון אנושי לא מנוצל ומפער טכנולוגי משמעותי".

הוא מוסיף: “כדי להפוך לאחת מהכלכלות המובילות בעולם, הודו זקוקה להשקעה בהון אנושי, בטכנולוגיה ובתשתיות חכמות. כאן בדיוק טמון ערכה של ישראל — מדינה קטנה אך בעלת עוצמה מדעית, טכנולוגית ויזמית. שילוב בין החדשנות הישראלית לבין השוק ההודי העצום יוצר סינרגיה טבעית לשני הצדדים".

תשובה מציין כי ״כבר כיום הודו היא שותפת הסחר הרביעית של ישראל, והלקוחה הביטחונית הגדולה ביותר שלה. שיתוף הפעולה בין המדינות בא לידי ביטוי בפרויקטים טכנולוגיים ומחקריים משותפים, כמו תוכנית I4F – קרן דו-לאומית המממנת יוזמות בתחומים כגון מים, אנרגיה, חקלאות ובריאות".

לדבריו, “במקביל, ישראל יכולה להוביל יוזמות נוספות בתחומי ההכשרה המקצועית, שיתופי פעולה אקדמיים, וחממות חדשנות טכנולוגית – שיחזקו את הכלכלה ההודית ויעניקו לישראל נוכחות אסטרטגית בליבה של אחת הכלכלות המתפתחות בעולם. אפשר ואף רצוי להרחיב את השותפות גם לטכנולוגיות משנה מציאות כמו מחשוב קוונטי, נשק לייזר רב עוצמה, בינה מלאכותית וסייבר".

ד”ר תשובה מדגיש כי “הודו מתמודדת עם איומים ביטחוניים ואידיאולוגיים הדומים לאלה שישראל מכירה היטב — ובראשם קיצוניות אסלאמית וטרור חוצה גבולות. לאחרונה, בעקבות מתקפת טרור קטלנית בפאהלגם, הודו השעתה את הסכם המים עם פקיסטן, תקפה יעדים בעומק שטחה והבהירה כי כל מתקפה תיתפס כמעשה מלחמה".

“ישראל הייתה הראשונה לגנות את הפיגוע ולתמוך בהודו – לא רק כמחווה דיפלומטית, אלא מתוך הבנה עמוקה: שתיהן נלחמות על ריבונות וביטחון– מול אסלאם רדיקאלי”, הוא אומר.

עם זאת, מציין תשובה, “צריך לציין שלהודו שיתופי פעולה עם איראן ועם מדינות במזרח התיכון אבל הודו גם שותפה של ארה”ב שהגבילה את הפעילות שלה מול איראן בשיתוף טכנולוגי ומסחר בנפט".

עוד הוא מוסיף: “נקודה אחרת חיובית היא שסין והודו נמצאים ביחסים מתוחים עם סכסוכי גבול וסכסוך על משאבי מים כך שיש יתרון בלחזק את הודו גם לארה”ב וגם לישראל כמשקל לסין".

“ארה”ב תמשיך להיות שותפה אסטרטגית מרכזית. באמצעות קרנות כמו BIRD למו”פ תעשייתי ו־BSF למחקר מדעי, ממומנים מאות פרויקטים מדי שנה – בסכומים של עד 1.5 מיליון דולר לפרויקט, שהובילו להכנסות מצטברות של עשרות מיליארדים”, מציין ד”ר תשובה.

“לכך מתווספים מענקים ביטחוניים ושת”פ בטכנולוגיות עלית. עם זאת, הסתמכות יתר על שותף יחיד או שניים בלבד היא אסטרטגיה מסוכנת. שותפות עם הודו מאפשרת לישראל להרחיב את טווח ההשפעה, לחזק את הכלכלה – והחשוב מכל: לבסס ברית שוויונית ויציבה".

“חזון הודו–ישראל אינו רק חלופה אלא אופק של ממש. ברית בין מדינה חדשנית, גמישה וחכמה, לבין מעצמה עצומה ורעבה להתפתחות – יכולה לחולל שינוי עולמי”, מסכם ד”ר תשובה.

“אם נדע להשקיע נכון – לא רק בטכנולוגיה, אלא גם ביצירת קשרים – נוכל ליצור לא רק שוק חדש, אלא שותפות חדשה עם המעצמה העולמית העולה. שותפות כזו שתצמיח את הודו ואת ישראל".