האופן שבו נוהל משא ומתן על הסכם הגרעין מ-2015 אינו מאפשר לחתומות האחרות, סין או רוסיה, להטיל וטו על החזרת הסנקציות, אך המדינות האירופיות יכולות לדחות את הטלתן מעבר לאוקטובר כדי לאפשר זמן להתייעצויות נוספות. ארצות הברית, שפרשה מהסכם הגרעין ב-2018, גם היא אינה יכולה להטיל וטו על המהלך של בריטניה או צרפת, שגם הן חברות קבועות במועצת הביטחון.
החזרת הסנקציות תופעל תחת פרק שבע באמנת האו"ם, והיא תפעיל מחדש החלטות של מועצת הביטחון נגד איראן שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין. ההחלטות דורשות מאיראן להשעות את כל הפעילויות הקשורות להעשרת אורניום ועיבוד מחדש, כולל ברמת המחקר והפיתוח. החלטה נוספת שתוחזר תחייב את כל מדינות האו"ם למנוע העברה של פריטים, חומרים או טכנולוגיות שיכולים לשמש לפעילויות אלה או לתוכנית הטילים של איראן.
איראן כבר הבהירה שהיא תמשיך להעשיר אורניום והזהירה מפני השלכות המהלך האירופי, אם יצא לדרך.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אמר השבוע כי הפעלת החזרת הסנקציות "תסמן את סוף תפקידה של אירופה בנושא הגרעיני האיראני ועשויה להיות הנקודה האפלה ביותר בהיסטוריה של יחסי איראן עם שלוש המדינות האירופאיות, נקודה שאולי לעולם לא תתוקן". הוא אמר: "זה יסמן את סוף תפקידה של אירופה כמתווכת בין איראן לארצות הברית".
לדבריו, "אחת הטעויות הגדולות של האירופים היא שהם חושבים שכלי ה'סנאפבק' שבידיהם נותן להם כוח לפעול בנושא הגרעיני האיראני, בעוד שזו תפיסה שגויה לחלוטין. אם מדינות אלה ינועו לעבר סנאפבק, הן יהפכו את פתרון הנושא הגרעיני האיראני למורכב וקשה יותר".