איראנים רבים לא סולחים עד היום לארגון על כך שתמך בעיראק במהלך המלחמה ההרסנית בין המדינות בשנות ה-80. בנוסף לכך, ארגוני זכויות אדם דיווחו על מעשי התעללות במחנות של הארגון ועל התנהלות המזכירה כת. הארגון מכחיש זאת.
המוג'אהדין הוא הכוח העיקרי מאחורי מועצת ההתנגדות הלאומית של איראן, שבדומה לפהלווי טיפחה קשרים הדוקים עם פוליטיקאים מערביים מסוימים. בפורום בפריז השבוע, מנהיגת המועצה מרים רג'אווי חזרה על התנגדותה לכל שיבה של המונרכיה, ואמרה "לא השאה ולא המולות".
היקף התמיכה בקבוצות האופוזיציה הגולות בתוך איראן אינו ברור. בעוד שחלק מהאיראנים חשים נוסטלגיה לעידן שלפני המהפכה, רובם צעירים מכדי לזכור אותו.
בתוך איראן, גלי המחאות הגדולות בשנים האחרונות התמקדו בנושאים שונים. ב-2009, מפגינים הציפו את הרחובות בעקבות טענות לזיופים בבחירות שבהן ניצח מחמוד אחמדינז'אד. ב-2017, המחאות התמקדו בירידה ברמת החיים. וב-2022, זכויות נשים היו הזרז.
מיר-חוסיין מוסאווי, המועמד לנשיאות ב-2009 שטען כי ניצח, נמצא במעצר בית במשך שנים, והוא כבר בן 83. הוא דגל ברפורמה בתוך ברפובליקה האסלאמית ולא בהחלפתה, בדומה למפגינים רבים בתנועות מחאה מאוחרות יותר.
עבור מתנגדי הרפובליקה האסלאמית בתוך איראן, השאלות של אם ומתי לערוך הפגנות, איזו אג'נדה לקדם, או אחרי איזה מנהיג ללכת, צפויות להפוך דחופות יותר ככל שתקיפותיה האוויריוצ של ישראל יימשכו.