בעוד מדורת הפוליטיקה הפנימית בישראל שואבת את עיקר תשומת הלב הציבורית, בצומת אסטרטגי חיצוני קריטי מתרחשים תהליכים דרמטיים בעלי השלכות מרחיקות לכת על עתיד האזור. סא”ל (מיל’) עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה”ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים, מזהיר: “צריך רק להקשיב לדברים”.
יגור מדגיש כי בין שטף הדיווחים וזרם העדכונים הבלתי פוסק, חשוב לברור את העיקר – ובמקרה הזה, מדובר בהתפתחויות בזירה האיראנית: “חשוב מאוד להקשיב לנאמר מסביב”, הוא אומר. “דו”ח שפורסם בימים האחרונים על ידי מכון המחקר האמריקאי The Institute for Science and International Security מאשרר כי איראן מחזיקה בכמויות גדולות של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוז וביכולתה בתוך ימים ספורים לייצר מספיק חומר בקיע הנדרש לפצצה. בדו”ח צוין כי איראן השיגה מומחיות בטכנולוגיות מתקדמות, כולל כאלו שקשורות לייצור מנגנוני נפץ, וכי יש סימנים מעידים ליכולת ממשית לבנות נשק גרעיני (כגון יצירת רש”ק מתאים וכו’)”.
לדבריו, ההתבטאות של עלי לריג’אני, יועצו של המנהיג העליון עלי חמינאי, כי “המו”מ יארך חודשים רבים ואין לעם האיראני לצפות לפתרון מהיר”, אינה מקרית. יגור מנתח: “כבר אמרתי – המשחק האמיתי הוא על זמן. דבריו של לריג’אני משקפים בדיוק רב את היעד האיראני – משיכת המו”מ לאורך מספר חודשים כשלאיראן שתי מטרות, כשמטרת העל היא לצלוח בשלום את תקופת ממשל טראמפ: 1. הצבאית – דחיית המתקפה הצבאית על אתרי הגרעין שלה. 2. הכלכלית – דחייה ארוכה ככל האפשר בהטלה מחדש של הסנקציות הקיימות בהסכם הגרעין (JCPOA) באמצעות מנגנון ה-SNAPBACK”.
יגור מזכיר כי על אף שארה”ב פרשה מההסכם, שלוש המדינות האירופיות – צרפת, בריטניה וגרמניה – שעדיין חתומות עליו, יכולות להפעיל את מנגנון הסנקציות מחדש עד 18 באוקטובר, מועד פקיעת ההסכם. “וזה בהחלט אפשרי”, הוא מציין. “האיחוד האירופי לא עצר עצמו מלהטיל בימים האחרונים סנקציות נגד אישים וארגונים איראניים המעורבים במעצרי אזרחים אירופים כקלפי מיקוח פוליטיים – שופטים, מנהלי בתי כלא באיראן ועוד”.
לדבריו, איראן תנסה “לצלוח את יוני הקרוב” – מועד כינוס מועצת המנהלים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א), שם ניתן יהיה, אם תוגש הצעה חריפה, להפעיל את מנגנון הסנקציות. מועצת המנהלים צפויה להתכנס פעמיים – בין 9 ל-13 ביוני ובין 8 ל-12 בספטמבר.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א (צילום: REUTERS/Leonhard Foeger)
ומהי העמדה האמריקאית? יגור מתייחס לדבריו של השליח המיוחד של ארה”ב למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, לפוקס ניוז: “מהראיון עולה בבירור כי ארה”ב מעוניינת שאיראן תחזור לרמת העשרת אורניום של 3.67 אחוז, בדומה למה שהותר לה בהסכם המקורי מתקופת אובמה. לזאת הוסיף ויטקוף, לראשונה, את הרצון האמריקאי לדון גם בתוכנית הטילים של איראן. המשמעות של דבריו ברורה – לא מדובר, לפי שעה, בפירוק תוכנית הגרעין האיראנית במודל הלובי, אלא חזרה לאחור לרמת העשרה אזרחית במהותה”.
כור גרעיני באיראן (צילום: REUTERS/Stringer AP)
יגור מוסיף גם את דבריו של הנשיא טראמפ, שלדבריו נשמעים כביקורת מרומזת על קצב המו”מ: “אני חושב שאולי הם מורחים אותנו קצת. הייתה פגישה בשבת ויש פגישה נוספת מתוכננת בשבת הבאה. זה הרבה זמן, ואני חושב שהם מורחים אותנו…”.
“הורדת ‘ראש התמנון’ – כלומר הנהגת איראן – מסדר היום”, מדגיש יגור, “תאפשר סדר אזורי חדש לחלוטין במזרח התיכון. כדי להבין את האסטרטגיה האיראנית, צריך להתבונן במה שקורה מחוץ לכותרות בישראל – ובמקרה הזה, מדובר בפרטים קריטיים שיקבעו לאן פניה של איראן מועדות”.
יגור מעריך כי חודש מאי הוא מועד ההכרעה: “מאי מסתמן יותר ויותר כמועד התפוגה של הניסיון לשוחח עם איראן – הן בשל ביקורו הצפוי של טראמפ באזור, שלהערכתי ינסה ליצוק יסודות לסדר האזורי החדש, והן בשל ישיבת מועצת המנהלים של הסוכנות בתחילת חודש יוני. אם תחליט על דו”ח חריף נוסף נגד איראן, ניתן יהיה באמצעותה לממש את הכלי האחרון נגד איראן לפני מתקפה צבאית – המנגנון האגרסיבי של סנקציות שקיים בהסכם עליו עדיין חתומות צרפת, בריטניה וגרמניה”.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.