בעוד מדורת הפוליטיקה הפנימית בישראל שואבת את עיקר תשומת הלב הציבורית, בצומת אסטרטגי חיצוני קריטי מתרחשים תהליכים דרמטיים בעלי השלכות מרחיקות לכת על עתיד האזור. סא”ל (מיל’) עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה”ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים, מזהיר: “צריך רק להקשיב לדברים”.

יגור מדגיש כי בין שטף הדיווחים וזרם העדכונים הבלתי פוסק, חשוב לברור את העיקר – ובמקרה הזה, מדובר בהתפתחויות בזירה האיראנית:
“חשוב מאוד להקשיב לנאמר מסביב”, הוא אומר. “דו”ח שפורסם בימים האחרונים על ידי מכון המחקר האמריקאי The Institute for Science and International Security מאשרר כי איראן מחזיקה בכמויות גדולות של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוז וביכולתה בתוך ימים ספורים לייצר מספיק חומר בקיע הנדרש לפצצה. בדו”ח צוין כי איראן השיגה מומחיות בטכנולוגיות מתקדמות, כולל כאלו שקשורות לייצור מנגנוני נפץ, וכי יש סימנים מעידים ליכולת ממשית לבנות נשק גרעיני (כגון יצירת רש”ק מתאים וכו’)”.

לדבריו, ההתבטאות של עלי לריג’אני, יועצו של המנהיג העליון עלי חמינאי, כי “המו”מ יארך חודשים רבים ואין לעם האיראני לצפות לפתרון מהיר”, אינה מקרית. יגור מנתח: “כבר אמרתי – המשחק האמיתי הוא על זמן. דבריו של לריג’אני משקפים בדיוק רב את היעד האיראני – משיכת המו”מ לאורך מספר חודשים כשלאיראן שתי מטרות, כשמטרת העל היא לצלוח בשלום את תקופת ממשל טראמפ:
 1. הצבאית – דחיית המתקפה הצבאית על אתרי הגרעין שלה.
 2. הכלכלית – דחייה ארוכה ככל האפשר בהטלה מחדש של הסנקציות הקיימות בהסכם הגרעין (JCPOA) באמצעות מנגנון ה-SNAPBACK”.

יגור מזכיר כי על אף שארה”ב פרשה מההסכם, שלוש המדינות האירופיות – צרפת, בריטניה וגרמניה – שעדיין חתומות עליו, יכולות להפעיל את מנגנון הסנקציות מחדש עד 18 באוקטובר, מועד פקיעת ההסכם. “וזה בהחלט אפשרי”, הוא מציין. “האיחוד האירופי לא עצר עצמו מלהטיל בימים האחרונים סנקציות נגד אישים וארגונים איראניים המעורבים במעצרי אזרחים אירופים כקלפי מיקוח פוליטיים – שופטים, מנהלי בתי כלא באיראן ועוד”.

לדבריו, איראן תנסה “לצלוח את יוני הקרוב” – מועד כינוס מועצת המנהלים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א), שם ניתן יהיה, אם תוגש הצעה חריפה, להפעיל את מנגנון הסנקציות. מועצת המנהלים צפויה להתכנס פעמיים – בין 9 ל-13 ביוני ובין 8 ל-12 בספטמבר.

ומהי העמדה האמריקאית? יגור מתייחס לדבריו של השליח המיוחד של ארה”ב למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, לפוקס ניוז: “מהראיון עולה בבירור כי ארה”ב מעוניינת שאיראן תחזור לרמת העשרת אורניום של 3.67 אחוז, בדומה למה שהותר לה בהסכם המקורי מתקופת אובמה. לזאת הוסיף ויטקוף, לראשונה, את הרצון האמריקאי לדון גם בתוכנית הטילים של איראן. המשמעות של דבריו ברורה – לא מדובר, לפי שעה, בפירוק תוכנית הגרעין האיראנית במודל הלובי, אלא חזרה לאחור לרמת העשרה אזרחית במהותה”.

יגור מוסיף גם את דבריו של הנשיא טראמפ, שלדבריו נשמעים כביקורת מרומזת על קצב המו”מ: “אני חושב שאולי הם מורחים אותנו קצת. הייתה פגישה בשבת ויש פגישה נוספת מתוכננת בשבת הבאה. זה הרבה זמן, ואני חושב שהם מורחים אותנו…”.

“הורדת ‘ראש התמנון’ – כלומר הנהגת איראן – מסדר היום”, מדגיש יגור, “תאפשר סדר אזורי חדש לחלוטין במזרח התיכון. כדי להבין את האסטרטגיה האיראנית, צריך להתבונן במה שקורה מחוץ לכותרות בישראל – ובמקרה הזה, מדובר בפרטים קריטיים שיקבעו לאן פניה של איראן מועדות”.

יגור מעריך כי חודש מאי הוא מועד ההכרעה: “מאי מסתמן יותר ויותר כמועד התפוגה של הניסיון לשוחח עם איראן – הן בשל ביקורו הצפוי של טראמפ באזור, שלהערכתי ינסה ליצוק יסודות לסדר האזורי החדש, והן בשל ישיבת מועצת המנהלים של הסוכנות בתחילת חודש יוני. אם תחליט על דו”ח חריף נוסף נגד איראן, ניתן יהיה באמצעותה לממש את הכלי האחרון נגד איראן לפני מתקפה צבאית – המנגנון האגרסיבי של סנקציות שקיים בהסכם עליו עדיין חתומות צרפת, בריטניה וגרמניה”.