בעקבות התקיפה האמריקאית באיראן במהלך הלילה (שבת-ראשון) כנגד אתרי הגרעין בפורדו, נתנז ואיספאהן והמשך התקיפות הישראליות, איראן בחרה להסלים ולסגור את מיצר הורמוז.

מיצר הורמוז הינו באחריות צבאית משותפת של שני הציים האיראניים: הצי של צבא איראן (IRIN) והצי של חיל הים של משמרות המהפכה (IRGCN), שמחזיק באזור כוחות רבים ומצוידים יותר והשפעתם רבה יותר. המפקדה הראשית של ה-IRGCN נמצאת בבסיס בנדר עבאס שלחופי מיצר הורמוז, כך על פי מכון המחקר "עלמא".

נציין כי משרד התחבורה הימית ביוון יעץ לבחון מחדש את השימוש במצרי הורמוז לאחר התקיפה האמריקאית על איראן, במקביל לדיווחים בריטיים רבים על שיבושי GPS בסביבת המיצרים.

המרחב הימי של ה-IRGCN במפרץ הערבי מחולק לחמישה אזורי פעולה גיאוגרפיים שונים. לרשות כל מפקד אזור עומדים מספר בסיסים ונמלים וכן יחידות שונות הפועלות תחת פיקודו. אלו כוללות, בין היתר, הגנת חופים, טילי חוף-ים, יחידות הגנה אווירית, כלי שטח ועוד.

"אזור הפעולה הראשון" הוא אזור בנדר עבאס – מיצר הורמוז והוא הגדול מבין חמשת אזורי הפעולה. המשימתו המרכזית באזור זה היא פיקוח ושליטה על השייט במיצר הורמוז, אזור אסטרטגי עבור איראן (והעולם בכלל) עקב חשיבותו עבור הסחר הימי העולמי בנפט וגז. משימה חשובה נוספת היא הגנה על אזור הנמל האזרחי בבנדר עבאס, המהווה נמל ייצוא מרכזי של איראן.

מפקד "האזור הראשון", מאז שנת 2016, הוא הגנרל עבאס ע'ולמשאהי ומפקדתו נמצאת בנמל "שהיד באהונר", הסמוך לבנדר עבאס. חשיבות המיצר לתנועת השיט העולמית מהווה עבור איראן מנוף לחץ משמעותי כנגד הקהילה הבין לאומית לצורך השגת מטרות ויעדים איראניים.

האיום של איראן לחסום את מיצרי הורמוז או לפגוע במתקני הדלק של שכנותיה עשוי לפגוע בה דווקא מכיוון אחר. איראן היא ספקית הדלק לסין וגם לרוסיה בשל המלחמה באוקראינה. ברור לשתי המעצמות, רוסיה וסין, כי פגיעה במתקני הנפט של השכנות תביא לפגיעה אנושה במתקנים האיראנים ולא דווקא מפעילות ישראלית או אמריקנית. לכן ספק רב אם הן יעניקו למהלך של הפצצת בארות נפט ומתקני בתי זיקוק גיבוי.

חסימת המיצרים תפגע בחופש השייט למזרח וגם כאן סין ורוסיה יהיו הראשונים להיפגע מהמהלך. בכלל, בפעם האחרונה שהצי האיראני התמודד מול הצי האמריקאי הוא ספג מפלה. המרחב האזורי: בשעות האחרונות מדינות האזור מביעות תנחומים בפני המפלה האיראנית.

מדובר במס שפתיים. בכל המדינות האזור חוגגים, כל אחת והסיבה שלה: תורכיה מאושרת כי איראן כבר לא תתמודד בבכורה מולה כמעצמה אזורית. סעודיה, כווית, בחריין ואחרות נושמות לרווחה אחרי הסרת האיום הקיומי עליהן. ואילו ירדן ומצרים שמחות כי הפעילות של ציר הרשע השיעי נפגע אנושות ופחות מאיים על המשטר שלהם.