חדשות
איסלאם הקטנה: הצצה לשכונה באנגליה שבה 50% לא דוברים אנגלית
השורות הארוכות של בתי טרסה הוויקטוריאנים הקטנים ברחוב מורנינגטון דומות למאות אחרים ברחבי הצפון, בהן הערים והעיירות שתושביהן הניעו את העבר התעשייתי של בריטניה. אבל הרחוב הזה, הממוקם בשכונת סנט מתיו בלסטר, יכול "להתפאר" במשהו שאחרים לא יכולים – זהו, לפי הסטטיסטיקה הרשמית, הרחוב עם האחוז הנמוך ביותר של דוברי אנגלית בבריטניה.
זה לא מפתיע שהתואר המפוקפק הזה נתבע על ידי רחוב בלסטר. לפי מפקד האוכלוסין של 2021, רק 57 אחוז מתושבי העיר נולדו באנגליה, ירידה מ-65 אחוז ב-2011. במשך עשורים, לסטר הייתה יעד מועדף לדורות של מהגרים בנגליים, הודים, פקיסטנים וסומלים, כשכל קבוצה מוצאת קהילות של בני עמם שכבר התיישבו באזורים מסוימים של העיר.
ראש הממשלה סר קיר סטארמר הצליח לעצבן השבוע רבים מחברי הפרלמנט של מפלגת הלייבור שלו עם נאום "אי הזרים", שהושווה על ידי רבים לנאומו הידוע לשמצה של אנוך פאוול "נהרות של דם", שנישא בברמינגהם ב-1968.
אין ספק שסטארמר חשב על אזורים כמו רחוב מורנינגטון והרחובות סביבו, שם מפקד האוכלוסין מצא כי 43 אחוז מבני ה-16 ומעלה בקושי דוברים אנגלית. למרות שהוא סירב להגביל את מספר המהגרים המגיעים לבריטניה, ראש הממשלה היה נחרץ לגבי הצורך של אלו שכן מגיעים להשתלב.
חלק זה של לסטר מאוכלס בעיקר על ידי מוסלמים ממוצא הודי, בעיקר מהמדינה המערבית גוג'ראט. תושבי רחוב מורנינגטון אומרים שהאזור מגוון מאוד, ומסכימים שאלה ללא ידע באנגלית יעברו חיים ״קשים יותר״.
אחד התושבים דיבר במימון [שפה מקומית] עם דודתו בת ה-38, והסביר את טיב ביקור צוות החדשות של דיילי מייל, כשאמר: "היא מעולם לא למדה אנגלית ואינה אוהבת את השפה. זה קשה מדי עבורה ללמוד ומדוע שתעשה זאת? היא מדברת בשפת האם שלה עם בעלה, הדוד שלי, וחברים, ואנשים רבים ברחוב מדברים בניב הודי. אז היא יכולה לנהל שיחות איתם". האיש, שגר עם קרוביו בבית השכור, אמר שהוא דובר את שתי השפות, אבל בביתו הוא דובר רק מימון.
בקצה הרחוב, בעל המוסך בברוסק מוטורס, ריבוואר חוסיין, 46, כורדי עיראקי שהגיע לבריטניה בשנת 2000, מציג בגאווה את הרכב קרייזלר 300 הכסופה שלו, שבהחלט בולט בין שאר המכוניות ברחוב מורנינגטון. "לא ידעתי אנגלית כשהגעתי למדינה הזו", אמר. "אבל התחתנתי עם אישה אנגלייה וזה בהחלט עזר לי ללמוד. יש לנו שני ילדים ובבית אנחנו מדברים אנגלית, אם כי הילדים יכולים גם לדבר קצת כורדית. הם מרגישים אנגלים וכורדים, אם כי ככל שאני נשאר כאן יותר זמן, החלק הכורדי מתחיל לדעוך מעט".
הוא הוסיף: "אני לא בטוח למה כל כך הרבה אנשים כאן לא לומדים אנגלית, אבל אני מניח שאם הם יכולים לדבר עם חבריהם בשפה שלהם, אולי הם לא מרגישים שהם צריכים. אבל כדי להשיג חיים טובים יותר, אני חושב שזה הכרחי".
לסטר לא הייתה רק כור היתוך למהגרים, היא גם הוכיחה את עצמה כפצצת נפץ בעבר, כאשר חלקים מהעיר, כולל סנט מתיו, התפרצו למהומות ב-2022 בין מוסלמים והינדים. למרבה המזל, חילופי האש האחרונים בין הודו ופקיסטן לא שוחזרו ברחובות לסטר, אבל אף אחד לא יודע איזה הרס עלולה לגרום מלחמה כוללת בין שתי המדינות גם בלסטר.
מסגד ג'אמה מסג'יד מהווה מרכז חשוב לקהילה. כ-23.5 אחוז מאוכלוסיית העיר הם מוסלמים, לפי מפקד האוכלוסין של 2021. אזור סנט מתיו בלסטר נחשב כמוקד של פשע והיה, לעתים, השכונה הענייה ביותר באנגליה. האזור ידוע בכינויים כמו "הל סיטי" ו"סומליה הקטנה".
מנהיג הקהילה מנסור מוגאל, ששירת במשך שנים רבות כיו"ר ועדת יחסי הגזע של לסטרשייר, מאמין שהשלום יישמר בין הפלגים השונים בעיר. "המלחמה הזו בין הודו ופקיסטן לא השפיעה ישירות על אנשים בלסטר, ואני לא חושב שתשפיע. הם למדו לקחים מהמהומות ב-2022. זה היה קל למניעה, אבל המשטרה לא נקטה בפעולה בזמן, והדברים יצאו משליטה".
אך הוא חושש שקיר סטארמר שיחק לידיים של מפלגת הרפורם עם עמדתו האחרונה. "אני חושב שזו הצהרה לא מוצלחת. לאנשים הלא-לבנים בלסטר יש יושרה והם שגשגו ושיתפו פעולה, בעסקים, בחיים החברתיים, בחיים המקצועיים. מה שהוא אמר יפגע ויוסיף דלק לגזענות. במקום להיות מסוגל לדלל את סדר היום של הרפורם, הוא נתן להם הרבה כוח. אני לא חושב שהוא חשב על זה לעומק".
מר מנסור מסכים עם כך שיש מספר אנשים שאינם דוברי אנגלית, אבל אמר ש"הרוב המכריע" של האנשים הלא-לבנים בלסטר דוברים אנגלית, והציע גם שמהגרים האירופאים יכולים להיות גורם לא קטן מאחורי המספרים הגבוהים של אנשים שאינם דוברי אנגלית בנתוני מפקד האוכלוסין.
פאיל ואגלה, שהורידה כמה פריטים בבית אמה ברחוב בזמן שהמשפחה הייתה בחוץ, אמרה: "אמא שלי גרה כאן 40 שנה ויש לה הרבה חברים. היא אוהבת את הקהילה. אנחנו משפחה הודית אבל אמא מדברת גם אנגלית וגם הודית. זה יהיה מוזר מאוד לא לדבר את השפה של המדינה שבה אתה חי, ואני מניחה שזה די קשה לפעמים".
גבר מבוגר בן 90, שהלך לאט בגלימתו בעזרת מקל לתפילות במסגד, היה רוצה גם להשתתף בשיחה אבל פשוט לא יכל בגלל מחסום השפה. אישה שעברה במקום, תרגמה עבור המראיינים ואמרה בשמו: "האדון הוא מבנגלדש ואינו מדבר אנגלית. הוא בן תשעים ומתגורר כאן עשרים שנה. הוא הולך להצטרף לתפילות ואמר שזה זמן חשוב מאוד עבורו".
הצוות פגש גם את רוהיק קומאל, עובד אמן בן 35, מטייל עם אשתו ריטאדווי ובתו בת השלוש ג'קלין. הם הגיעו לבריטניה ב-2020 כשהם מדברים קצת אנגלית אך למדו את השפה יותר ויותר ככל שהזמן התקדם. "אני חושב שחשוב ללמוד אנגלית אם אתה רוצה להתפרנס היטב כאן", אמר רוהיק, "אבל לחלק מהאנשים אין זמן או שהם פשוט לא מגיעים לזה. האם צריך לאלץ אותם? אני לא יודע אם זה רעיון טוב".
מחוץ למסגד ג'אמה מסג'יד המפואר והענק המשרת את רחוב מורנינגטון, נמצא עמראן אוסן, עובד ברשת מזון מהיר בן 44 ואב לשניים, עודד אנשים לדרוש חינוך באנגלית. "דיברתי קצת אנגלית כשהגעתי לכאן מהודו ב-2005. יש שיעורים, אשתי עשתה שיעורים באנגלית, אבל לאנשים יכולות להיות התחייבויות אחרות כמו טיפול בילדים, אז הם לא מגיעים לשיעורים. בנוסף, אם סיימת זה עתה משמרת של 12 שעות עבודה במפעל, אתה עשוי לא לרצות לקחת ספר אנגלית ותעדיף במקום זה להירגע ולצפות בסרט בשפת האם שלך".
מהגרת הודית מדור שני, רוקשנה פטיוואלה, 55, ביקרה חברים ברחוב מורנינגטון עם אמה המבוגרת כשפגשנו אותה. היא נולדה בלסטר ועבדה בעבר במרכז התעסוקה של העיר. מאוחר יותר, יחד עם בעלה, שהגיע לבריטניה מהודו, היא עזרה לבנות "אימפריה" קטנה של נדל"ן אך כעת היא מטפלת במשרה מלאה באמה.
היא חשבה שכל הצעה שאנשים צריכים להיות מאולצים ללמוד אנגלית היא "לא הוגנת". "כמובן, תקבל עבודה טובה יותר וכל זה אם אתה מדבר אנגלית", היא אמרה, "אבל לרבים יש כישורים שלא באמת צריכים את השפה. אמא שלי לא מדברת אנגלית, אבל היא מבינה את השפה. במשפחות רבות, השיחה מתנהלת בלפחות שתי שפות וכולם מבינים. אבל להכריח אנשים חייבים ללמוד אנגלית, אני לא חושבת שזה הוגן, כי רובם ילמדו את השפה תוך כדי תנועה. לבעלי היו שיעורי אנגלית, אבל לפעמים הוא התחמק מהם כי היה לו עבודה לעשות. זה חשוב, אבל בוודאי, חשוב יותר שאנשים ישלמו את המסים שלהם, ייצרו מקומות עבודה לאחרים וישפרו את השגשוג של המדינה. זה משהו שהגירה אכן מביאה".