בריאות
"אין כאב – אבל הנזק מתמשך": האמת על עקמת אצל ילדים
למה זה יותר גרוע?
"עקמת לא מאוזנת יותר בעייתית כי היא גם קשה יותר לטיפול וגם נוטה להחמיר בקצב מהיר יותר. כשמאבחנים עקמת, מבצעים צילום רנטגן כדי לראות כיצד העקמת נראית ולמדוד אותה במעלות. באותו צילום גם בודקים את דרגת הבגרות השלדית של הילדה כדי להעריך כמה גדילה עדיין צפויה. זה חשוב מאוד כי עקמת מחמירה במהלך הגדילה, אך לאחר סיום הגדילה היא לא מחמירה יותר – אלא אם כן מדובר בעקמת קשה מאוד.
על בסיס שני פרמטרים עיקריים – מידת העקמת הנוכחית במעלות וכמות הגדילה שנותרה – מחליטים האם יש צורך בטיפול, ואם כן, איזה סוג טיפול נדרש. מעבר לבעיה האסתטית, שבוודאי יוצרת השלכות רגשיות וחברתיות, לעקמת יש גם השפעות נוספות".
לעקמת יש השפעה גם על איברים פנימיים?
"בעיקר מדברים על השפעה על הריאות, אך רק במקרים של עקמת קשה מאוד מאוד. על כליות אין השפעה, וגם על העיכול אין השפעה. רוב העקמות אינן משפיעות על האיברים הפנימיים.
הבעיה העיקרית של העקמת היא בעמוד השדרה עצמו. עקמת שלא מטופלת יוצרת שחיקה בעמוד השדרה בגיל מוקדם יותר. במקום שהדיסקים בין החוליות יישחקו ויגרמו לבעיות בגיל 70 או 80, במקרה של עקמת לא מטופלת זה יגרום לבעיות כבר בגיל 30".
לד"ר מנחם זינגר באתר zap דוקטורס
יש אנשים עם עקמת שלא מודעים לה?
"כן, זה קורה לא מעט, אך עקמת קלה לא גורמת לבעיות ולא דורשת טיפול. גם בגיל מאוחר עקמת קלה לא מפריעה. המטרה העיקרית בטיפול בעקמת היא למנוע החמרה, יותר מאשר לתקן את העקמת עצמה.
חשוב לציין שעקמת אינה גורמת לכאב, וגם לא מסבכת פעילות פיזית כמו הליכה או ריצה במקרים של עקמות קלות ובינוניות".
מה אפשרויות הטיפול שיש כיום?
"אפשרויות הטיפול משתנות לפי חומרת המצב: עקמות קלות מאוד דורשות רק מעקב לוודא שאינן מחמירות. עקמות קלות עד בינוניות מטופלות בדרך כלל בפיזיותרפיה, עם טיפול ספציפי הנקרא "שרות" – טיפול המיועד לחזק את הגב בצורה אסימטרית כדי לנסות להדריך אותו לכיוון הרצוי.
מעל דרגה מסוימת של עקמת, כאשר נותר פוטנציאל גדילה גבוה והסיכוי להחמרה רב, משתמשים גם במחוך. זהו אביזר המותאם באופן אישי לפי מידות המטופל, ועליו ללבוש אותו רוב שעות היום למשך תקופה לא קצרה, על מנת למנוע החמרה. המחוכים של היום, בניגוד לאלו של העבר, עשויים מפלסטיק בלבד ללא מסגרת מתכתית, ורובם המכריע אינו כולל חלק לצוואר. יש שיטות שונות של מחוכים, אך השיטה המקובלת ביותר כוללת מחוכים שלא רק מונעים החמרה אלא גם נותנים מקום לגדילה לכיוון השני. בעקמות קשות יותר נדרש ניתוח.
לגבי שכיחות המצב, חשוב להבין שלאף אחד מאיתנו אין עמוד שדרה שהוא "סרגל" מושלם, ויש מצבים של אסימטריה קלה בעמוד השדרה. עד עשר מעלות של סטייה לא נחשב כעקמת אלא כווריאציה אנטומית רגילה. בין עשר לעשרים וחמש מעלות מדובר בעקמת קלה מאוד שדורשת רק מעקב. מעל עשרים וחמש מעלות מתחילים להתייחס למצב ברצינות רבה יותר".
ד"ר מנחם זינגר הוא מומחה באורתופדיה של ילדים עם ותק של כ-25 שנה ברפואה, מחזיק בתואר מוסמך מאוניברסיטת תל אביב ומשמש כמנהל היחידה לאורתופדיה של ילדים במרכז הרפואי וולפסון.
הוא מתמחה במפרקי ירך בתינוקות וילדים, הבדלי אורך, תיקון עיוותים ובעיות בכפות הרגליים, וכיהן כיו"ר החברה הישראלית לאורתופדיה של ילדים בשנים 2023-24.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי