בזמן שהמתיחות בין ישראל לטורקיה גוברת, בעוד שגם אצלנו וגם בטורקיה מתקיימות הפגנות אינסופיות כנגד המשטר, נראה שיש מתווך צללים אחד שמוכן לעשות מעשה על מנת לשמר את הקשרים בין המדינות שהפכו לעוינות בשנים האחרונות.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, הביע דאגה עמוקה בנוגע למתיחות המתמשכת בין טורקיה לישראל. בנאום שנשא בפורום הבינלאומי "לקראת סדר עולמי חדש" (Facing the New World Order) באוניברסיטת ADA בבאקו, בו השתתפו יותר מ-80 מומחים מ-44 מדינות, הדגיש אלייב כי אזרבייג'ן רואה את עצמה כגורם מתווך פוטנציאלי בין שתי המדינות החשובות הללו.
"אנו מוטרדים מהמחלוקות בין אחותנו ובעלת בריתנו טורקיה לבין ידידתנו ישראל", אמר אלייב. "אנו עושים כל שביכולתנו לתווך". הנשיא הזכיר כי טורקיה ואזרבייג'ן העלו רשמית את יחסיהן לרמת ברית ב-2021, ובמקביל הדגיש כי גם ישראל היא ידידה קרובה וחשובה של אזרבייג'ן, ידידות שהוכיחה את עצמה במצבים קשים לאורך השנים.
אלייב חשף כי אזרבייג'ן כבר מילאה בעבר תפקיד מתווך בין שתי המדינות. "אזרבייג'ן תיווכה בהסכם הראשון בין טורקיה לישראל. בתקופת המשבר הראשונה, מילאנו תפקיד פעיל בקירוב עמדותיהן של שתי המדינות", אמר. הוא הוסיף כי מאמצי התיווך הקודמים נעשו בדיסקרטיות, מאחורי דלתיים סגורות, ומבלי לפרסם הצהרות רשמיות על כך.
הנשיא האזרי תיאר את המצב הנוכחי כ"דז'ה וו" והביע מחויבות להמשיך במאמצי התיווך. "נעשה כל שביכולתנו לסייע. בשלב הנוכחי לא יהיה נכון מצדי לומר יותר מכך", ציין. "בתיווך הראשון שלנו בין טורקיה לישראל לא פרסמנו הצהרה. גם היום ממשיכים תהליכים דומים. אנו מקווים לנורמליזציה של התהליך".
אלייב הדגיש כי יחסים רעועים בין טורקיה לישראל משפיעים לרעה לא רק על שתי המדינות הללו אלא גם על אזרבייג'ן ועל העולם בכללותו. "תהליך זה (נורמליזציה של יחסי טורקיה-ישראל) אסור שייעצר, ואזרבייג'ן עושה כל שביכולתה לתווך כאן", הוסיף.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.