איך הגיע המטוס של טום קרוז לטהראן?

המטוס תוכנן בסוף שנות ה-60 כמטוס העליונות האווירית של נושאות המטוסים האמריקניות, והציע שני חידושים דרמטיים. הראשון: כנפיים מתקפלות, שניתן לשנות את הזווית שלהן כך שיהיו פרוסות בעת נחיתה ויאפשרו למטוס להנמיך לנושאת המטוסים במהירות איטית יחסית ונשלט יותר, או שניתן להעבירן למצב שבו הן משוכות לאחור, מה שמגביר מאוד את מהירות המטוס. השני: טיל אוויר אוויר Aim-54 פניקס, שהציע כבר לפני יותר מ-50 שנה טווח של 200 קילומטרים, נועד במקור להפיל מפציצים רוסיים במהירות, וגם ב-2025 רק טילי אוויר אוויר בודדים מגיעים אליו. הוא פספס את מלחמת ויטנאם, אבל השתתף במלחמת המפרץ. הייצור שלו הסתיים ב-1991 והוא יצא משירות בארצות הברית ב-2006.

איראן הייתה הלקוח הזר היחידי של המטוס, לאחר שצוות של חיל האוויר הישראלי בחן אותו אחרי מלחמת יום הכיפורים והעדיף לרכוש את האף-15, בנימוק שמנועיו חלשים מדי. בימי השאח הזמינה איראן 80 מטוסים וכמעט 800 טילי פניקס, שכמעט כולם סופקו לה עד למהפכה האסלמית ב-1979. תחת שלטון האייטולות כיכב האף-14 במלחמת איראן-עיראק, צבר כ-55 הפלות, ביניהן של מיג 25, כאשר העיראקים הצליחו להפיל לפי ההערכות בין 12 ל-16.