תחקיר מקיף שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" (WSJ), חושף כי מיליציות שיעיות הנתמכות בידי איראן בעיראק הצליחו לעקוף את הסנקציות האמריקאיות באמצעות שימוש מתוחכם בכרטיסי אשראי של Visa ו-Mastercard. התוכנית התפתחה בקצב מהיר: בתוך חודשים ספורים בלבד, היקף העסקאות החודשיות זינק מכ־50 מיליון דולר בתחילת 2023 לכ־1.5 מיליארד דולר באפריל אותה שנה – עלייה של כמעט 2,900%.
הפרצה החלה להיווצר לאחר שבסוף 2022 סגרו משרד האוצר האמריקאי והבנק הפדרלי של ניו יורק מסלול העברות כספים בנקאיות מעיראק לחו"ל, שדרכו זרמו לאורך שנים מיליארדים לגורמים הנתמכים בידי איראן. בתגובה, עברו המיליציות לשיטה חדשה: רכישת כרטיסים נטענים או דביט (debit), העברתם הפיזית למדינות כמו איחוד האמירויות, ירדן וטורקיה, ומשיכת הדולרים בכספומטים – לפי שער ההמרה הרשמי הנמוך. לאחר מכן הוחזרו הדולרים לעיראק והומרו לדינרים לפי השער הלא־רשמי הגבוה, וגרפו רווח של עד 21% בכל מחזור פעולה.
הביקוש המלאכותי שיצרו המיליציות הוזן גם על ידי מדיניות שהונהגה בבנק המרכזי העיראקי בתחילת 2023, אשר אפשרה רכישות ודמי משיכה בכרטיסים מחוץ למדינה לפי שער ההמרה הרשמי – 1,320 דינר לדולר – בשעה שבשוק השחור עמד השער על 1,600 דינר לדולר. לפי ההערכות, פעילות זו הניבה למיליציות רווחים של כ־450 מיליון דולר רק בשנת 2023. באותו זמן, Visa ו-Mastercard גזרו עמלות בסכום כולל של כ־120 מיליון דולר.
היקף העסקאות החודשיות זינק. חברי מיליציה פרו איראנית בעיראק (צילום: רויטרס)
על פי הדיווח, חלק מהמנפיקים העיראקיים של הכרטיסים – שזכו לתמריצים כלכליים מחברות האשראי – היו מקושרים לגורמים במיליציות או פעלו בסביבה רוויית שחיתות, מבלי ליישם מנגנוני בקרה נאותים. בדובאי, תועדו מראות חריגים של אזרחים עיראקים העומדים בתורים ארוכים מול כספומטים, כשברשותם עשרות כרטיסים נטענים. הם ביצעו משיכות חוזרות ונשנות של מזומנים, לעיתים תוך שימוש במכשירי סליקה ניידים (POS) ובחיבור לרשתות VPN שנועדו לטשטש את מיקומם האמיתי.
שיטת הארביטראז'
במהרה עברו חלק מהפעילים למודל נוסף: הסכמים עם חנויות ומסעדות במדינות זרות, אשר ביצעו עסקאות פיקטיביות באמצעות כרטיסי אשראי – למשל תשלום של 5,000 דולר על רכישת יוקרה שלא בוצעה בפועל – ובתמורה העבירו את הכסף המזומן בחזרה לעיראקים, שזכו לנתח מהסכום. כך, גם ללא הברחת כרטיסים פיזיים, ניתן היה להפעיל את שיטת הארביטראז' – ניצול של פער במחיריו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר, למטרת רווח.
המבצע הכלכלי הרחב הזה כלל גם שימוש בהעברות כספים דרך חברות כמו Western Union ו-MoneyGram. לאחר סגירת המסלול הבנקאי, העברות דרכן זינקו ליותר ממיליארד דולר בחודש – עד שממשל ארה"ב דרש מגבלות חדשות. בהמשך נדרשו החברות לסגור חשבונות של לקוחות בבנקים עיראקיים מסוימים, והיקף ההעברות ירד משמעותית.
ראש ממשלת עיראק מוחמד שיאע א-סודאני (צילום: רויטרס)
עוד על פי הדיווח, אחת הזירות הבולטות הייתה כרטיס Qi – כרטיס חיוב עיראקי המחזיק בכ־50% מנתח השוק. כרטיס זה, שהונפק על ידי חברה עיראקית בשם International Smart Card, שימש גם לתשלום משכורות לפנסיונרים, עובדי מדינה ולמיליציות עצמן, כולל אנשי "הגיוס העממי" – גוף שהוקם בשנת 2014 בעקבות הקריסה מול דאעש. בשנים האחרונות, לפי מקורות בעיראק, חלק ממפקדי המיליציות השתלטו על הכרטיסים של לוחמיהם ולעיתים אף ניפחו את הרשימות כדי לקבל כרטיסים נוספים, מה שאפשר להם להשתתף בהונאה בהיקף נרחב.
רק במהלך 2024 החלו Visa ו-Mastercard לנקוט צעדים ממשיים, לאחר לחץ ממשרד האוצר האמריקאי והבנק המרכזי בעיראק. בין הצעדים: חסימת יותר מ־100 אלף כרטיסים, הפסקת הפעילות מול אלפי בתי עסק זרים (בעיקר באמירויות) ושיתוף פעולה עם חברה אמריקאית (K2) לפיקוח על עסקאות.
על אף שהחברות טוענות שפעלו מיד כשקיבלו התרעות, הדיווח מציין שהאזהרות החלו כבר במאי 2023, אך הפעולות המהותיות החלו רק במרץ 2024. כיום מוטלים מגבלות חדשות: תקרת עסקאות חודשית כוללת של 300 מיליון דולר מעיראק לחו"ל, ותקרה של 5,000 דולר בחודש לכל מחזיק כרטיס.
לצד זאת, משרד האוצר האמריקאי הוסיף לרשימת הסנקציות שלושה מנפיקים עיראקיים שפעלו כשותפים של Visa ו-Mastercard – כולל Al Saqi Electronic Payment, המחוברת למוקד עלי הקדוש בכרבלא, מוקד עלייה לרגל מרכזי.
הכתבה מדגישה כי למרות ניסיונות הפיקוח והבלימה, מרבית שיטות ההונאה לא נחשפו בזמן, בעיקר משום שמערכות סליקת כרטיסים אינן נתונות לרמות הפיקוח הרגילות כמו העברות בנקאיות. כל עוד קיימים פערי שער בין ההמרה הרשמית והבלתי־רשמית בעיראק – והפיקוח נותר רופף – המיליציות ימשיכו למצוא דרכים לנצל את המערכת.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".