מעריב שוחח היום (שני) עם אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, שהתייחס בחריפות להמשך הלחימה בעזה ולתפיסות המנחות את צה"ל והדרג המדיני. בפתח דבריו אמר: "כמעט מדי יום מפרסמים ערוצי חמאס סיפורי הצלחה צבאיים שלהם בלוחמת הגרילה מול צה"ל. לצערי, רובם אחר כך מתבררים כאמת בהודעות ‘הותר לפרסום’ של דו"צ או בהודעה על חיילים שנפצעו קשה".
עוד ציין: "כמו שאמרתי כבר לפני מספר שבועות: נרמלנו את ‘הותר לפרסום’. התקשורת והציבור הישראלי מקבלים הרג חיילים, כביכול כל מחנה פוליטי למען המטרה שלו: מיטוט החמאס או החזרת חטופים. זוהי, כרגיל בתקשורת הישראלית הצגה בינארית, שטחית ובדרך כלל שקרית של המצב. למרות שכמובן חלקה ממנה מבוסס עובדות: יש עדיין חטופים בעזה ויש פגיעה מסוימת ביכולות השלטוניות של חמאס. הטעות היא בהצגת רק שתי מטרות אלו כאילו אין נושאים אחרים".
"בפועל, אין בצורה שבה מופעל הלחץ הצבאי הקרקעי שום אפקט משמעותי. מהאוויר יש כמה הצלחות טקטיות כמו חיסולים של בכירים. ‘מרכבות גדעון’ הוא אחד המבצעים הכושלים ביותר בתולדות צה"ל ביחס לכמות המשאבים הצבאיים, הנזק הבינלאומי והמחיר בדם חיילינו", קבע.
פעילות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
עופר הסביר: "הוא מבוסס על טעות עקרונית: צה"ל ממשיך בקונספציה השגויה של לנסות לייצר בידול בין חמאס לאוכלוסייה כאשר הקרבה לאוכלוסייה מייצרת את ההזדמנויות לגרילה. צה"ל צריך במקום זאת לייצר בידול בין האוכלוסייה לצה"ל. צבא אינו צריך לפעול צבאית בנושאים אזרחיים ולדאוג לאוכלוסייה".
"התפיסה השגויה שבאה לידי ביטוי במחנות האכלה הכושלים של GHF הופכת כעת לעוד ועוד סיוע שנכנס ישירות בכל המעברים לעזה בדיוק כפי שהיה בעת הפסקת האש – אבל הפעם ללא תמורה בחטופים. אנחנו מדברים על כישלון אסטרטגי קולוסאלי. שגיאה קשה, ואי אפשר להאשים בזה את 'הפצ"רית’", כך לדבריו.
"מדובר ברעיון מסדר עקום מהיסוד שהזהרתי מפני חודשים רבים ומבוסס על שלוש טעויות: ראשית, הרצון לקחת אחריות אזרחית/כלכלית על אוכלוסיית עזה ושיקום הרצועה (אינטרסים כלכליים), שנית, מיקוד בפילדלפי ודרום הרצועה כדי לנתק את עזה ממצרים ולהבטיח שהמשאבים שיזרמו לעזה הם משאבים ישראלים דרך כרם שלום. שלישית, חוסר ההבנה של הפיקוד הצבאי כי צריך לרכז מאמץ. זוהי דוקטרינה צבאית בסיסית שהם מפירים בכך שהם פועלים בכל הרצועה בבת אחת", סיכם עופר.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.