המאמצים למצוא נוסחה לשיחות למשא ומתן שתהיה מקובלת גם על ישראל וגם על חמאס והמתווכות נמשכים לצד הלחץ הצבאי בעזה. אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, ניתח את מצבו של ארגון הטרור בשיחה עם "מעריב" וטען כי ישראל צריכה להפסיק לבזבז את "האשראי הבינלאומי" שלה על מקומות אחרים ברצועה שהם לא העיר עזה. "מרכז שלטון חמאס הוא בעיר עזה. שם צריך לפעול. ומהר", אמר.
"ברמה האופרטיבית חמאס ושלטונו נמצאים בשלבי התפוררות מתקדמים וזו הסיבה שחמאס מוכן כעת לעסקת חטופים והפוגה: הם צריכים זמן כדי לארגן מחדש את שלטונם באוכלוסייה העזתית וכן לייצר מחדש את הקשר עם כל פעיליהם – לחלקם הם מתקשים לשלם משכורות", אמר עופר בפתח השיחה.
"זה לא נובע מכך שחסר לחמאס כסף אלא בגלל שצה"ל מחסל מהאוויר את השלמים שלהם ואת החלפנים. חמאס יודעים שכל נקודת תשלום שהם מקימים, למשל לפני כשבועיים בבית קפה בעיר עזה – הופכת למטרה עבור חיל האוויר, וכך גם פגענו ברבים מאנשי השלטון האזרחי ושוטרים של חמאס. במקביל, ראינו גם כיצד חמאס מבהיר לאוכלוסיית עזה להיזהר משיתוף פעולה עם ישראל בהוצאה להורג של ארבעה חשודים, כולל אישה, שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל".
מחבלי חמאס (צילום: REUTERS/Hatem Khaled)
"אולם", מוסיף עופר, "ברמה המדינית הם קוצרים ניצחונות בעיקר בגלל טעויות של ישראל. ראינו את קמפיין ההרעבה המוצלח שלהם שהגיע לשיאו עם ההכרזה ביום שישי של האו"ם כי כעת יש בפועל רעב בעזה. הכרזה שישראל הרשמית כמעט שלא הגיבה לה – אך מכה גלים בעולם. הניסיון להילחם את מלחמת התודעה הזו בעזרת פרסום מספרי המשאיות שמתאם פעולות הממשלה בשטחים מאפשר להכניס לעזה הוא פתטי, כמו גם הבעת הצער של דובר צה"ל על פגיעה ב'בלתי מעורבים' בבית החולים בח'אן יונס. כל התנצלות כזו רק נתפסת בעולם כהודאה באשמה ולקיחת אחריות ישראלית כאילו אנו האחראיים הישירים והבלעדיים לסבל של אוכלוסיית עזה".
בית החולים נאסר בח'אן יונס לאחר התקיפה (צילום: רויטרס)
המומחה ציין כי "מאז שלקחה ישראל אחריות על מצב התזונה בעזה בעזרת הקמת עוד ועוד מחנות חלוקת מזון של קרן ה-GHF אנו רואים תוצאה משולשת: ראשית, חלק מהעזתים מקבלים מזון מהקרן. אולם הם לעתים רבות בוררים רק את פרטי המזון היקרים יותר וזורקים את המזון הזול יותר. התמונות המאשרות את בזבוז המזון מגיעות מעזה – אך אינן מוצגות לעולם. שנית, ישראל הגדילה למאות רבות ביום את מספרי המשאיות המכניסות כל טוב לעזה ישירות לחמאס ושותפיו הסוחרים והחמולות: מפירות הארץ לעופות וכמובן כל מזון יבש. מחסני הרצועה מתמלאים מחדש. בנוסף, ישראל עדיין מואשמת ביצירת מחסור והרעבה בעזה".
לדבריו, "כל זה מראה שהנקודה המהותית אינה כמות המזון הנכנסת לעזה – אלא מי לוקח אחריות". עופר סבור כי "מצבה ההומניטרי של אוכלוסיית עזה תמיד יהיה גרוע, בלי קשר לכמות האספקה ולכן מי שלוקח עליה אחריות – נתפס כאשם. ולכן נגררת ישראל למצב שבו אפילו הנשיא טראמפ עצמו מאיץ בנו לסיים את המצב בעזה במהירות. שעון החול המדיני אוזל כאשר ישראל מאבדת מדי יום לגיטימציה עולמית לפעולותיה".
מאיץ בישראל לסיים את המלחמה. דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
מה לדעתך ישראל צריכה לעשות עכשיו? "להתמקד. הממשלה סוף סוף הבינה נכון את מה שאמרנו כאן מעל דפי "מעריב" ובמקומות נוספים: העיר עזה היא בירת חמאס, היא השטח החשוב לו ביותר, אפילו יותר מציר פילדלפי. לכן צריכה ישראל להפסיק לבזבז את האשראי הבינלאומי על מקומות שאינם בראש סדר העדיפויות. על הממשלה להורות לצה"ל למקד את מאמציו בעיר עזה ולעשות זאת מהר. אין שום סיבה להמשיך לפזר מאמצים צבאיים (תוך סיכון כוחותיינו) בכל אזור אחר בעזה. מרכז שלטון חמאס הוא בעיר עזה. שם צריך לפעול. ומהר".
גורמי ביטחון אמרו כי מדובר בביקור עבודה. אולם האירועים האחרונים בצרפת עמדו במרכז הביקור של ראש השב"כ. הפגישות של זיני בפריז נערכו עם שורה של בכירים בביטחון הפנים של צרפת, ובהם בכירים ב-DGSI הצרפתי, העוסק בביטחון פנים ומהווה מקבילה לשב"כ, וגם ב-DGSE, "לה בורו", המקבילה הצרפתית למוסד.
מהומות בפריז, צרפת| צילום: רויטרס
למערכת הביטחון בישראל, ובה גם השב"כ, יש ניסיון רב בסיכול טרור ובאיסוף מודיעין בתוך אוכלוסייה אזרחית. לישראל יש ידע רב על תאי טרור אסלאמיים ברחבי העולם. בעבר ובהווה מתקיים שיתוף פעולה בין ארגוני הביטחון של ישראל לבין מדינות רבות באירופה. "שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון מתקיים חרף משבר מדיני. ארגוני ביטחון יודעים לעבוד ביניהם ולשתף פעולה", אמר גורם ביטחוני.
בשב"כ סירבו כאמור להתייחס לדברים וציינו כי הם אינם מתייחסים ללוחות הזמנים של ראש השב"כ.
מבוכה ביחידת העילית: חייל המשרת בתפקיד מפקדה נעצר בחשד שגנב שלושה רובי M16 מבסיס השייטת בעתלית. הנשקים טרם אותרו, ומצ"ח ומשטרת ישראל פתחו בחקירה משותפת
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל