ביטחון
אייל עופר בטוח: הממשלה מסכנת חיילים, צריך לפעול במקום אחד בלבד
המאמצים למצוא נוסחה לשיחות למשא ומתן שתהיה מקובלת גם על ישראל וגם על חמאס והמתווכות נמשכים לצד הלחץ הצבאי בעזה. אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, ניתח את מצבו של ארגון הטרור בשיחה עם "מעריב" וטען כי ישראל צריכה להפסיק לבזבז את "האשראי הבינלאומי" שלה על מקומות אחרים ברצועה שהם לא העיר עזה. "מרכז שלטון חמאס הוא בעיר עזה. שם צריך לפעול. ומהר", אמר.
"ברמה האופרטיבית חמאס ושלטונו נמצאים בשלבי התפוררות מתקדמים וזו הסיבה שחמאס מוכן כעת לעסקת חטופים והפוגה: הם צריכים זמן כדי לארגן מחדש את שלטונם באוכלוסייה העזתית וכן לייצר מחדש את הקשר עם כל פעיליהם – לחלקם הם מתקשים לשלם משכורות", אמר עופר בפתח השיחה.
"זה לא נובע מכך שחסר לחמאס כסף אלא בגלל שצה"ל מחסל מהאוויר את השלמים שלהם ואת החלפנים. חמאס יודעים שכל נקודת תשלום שהם מקימים, למשל לפני כשבועיים בבית קפה בעיר עזה – הופכת למטרה עבור חיל האוויר, וכך גם פגענו ברבים מאנשי השלטון האזרחי ושוטרים של חמאס. במקביל, ראינו גם כיצד חמאס מבהיר לאוכלוסיית עזה להיזהר משיתוף פעולה עם ישראל בהוצאה להורג של ארבעה חשודים, כולל אישה, שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל".
"אולם", מוסיף עופר, "ברמה המדינית הם קוצרים ניצחונות בעיקר בגלל טעויות של ישראל. ראינו את קמפיין ההרעבה המוצלח שלהם שהגיע לשיאו עם ההכרזה ביום שישי של האו"ם כי כעת יש בפועל רעב בעזה. הכרזה שישראל הרשמית כמעט שלא הגיבה לה – אך מכה גלים בעולם. הניסיון להילחם את מלחמת התודעה הזו בעזרת פרסום מספרי המשאיות שמתאם פעולות הממשלה בשטחים מאפשר להכניס לעזה הוא פתטי, כמו גם הבעת הצער של דובר צה"ל על פגיעה ב'בלתי מעורבים' בבית החולים בח'אן יונס. כל התנצלות כזו רק נתפסת בעולם כהודאה באשמה ולקיחת אחריות ישראלית כאילו אנו האחראיים הישירים והבלעדיים לסבל של אוכלוסיית עזה".
המומחה ציין כי "מאז שלקחה ישראל אחריות על מצב התזונה בעזה בעזרת הקמת עוד ועוד מחנות חלוקת מזון של קרן ה-GHF אנו רואים תוצאה משולשת: ראשית, חלק מהעזתים מקבלים מזון מהקרן. אולם הם לעתים רבות בוררים רק את פרטי המזון היקרים יותר וזורקים את המזון הזול יותר. התמונות המאשרות את בזבוז המזון מגיעות מעזה – אך אינן מוצגות לעולם. שנית, ישראל הגדילה למאות רבות ביום את מספרי המשאיות המכניסות כל טוב לעזה ישירות לחמאס ושותפיו הסוחרים והחמולות: מפירות הארץ לעופות וכמובן כל מזון יבש. מחסני הרצועה מתמלאים מחדש. בנוסף, ישראל עדיין מואשמת ביצירת מחסור והרעבה בעזה".
לדבריו, "כל זה מראה שהנקודה המהותית אינה כמות המזון הנכנסת לעזה – אלא מי לוקח אחריות". עופר סבור כי "מצבה ההומניטרי של אוכלוסיית עזה תמיד יהיה גרוע, בלי קשר לכמות האספקה ולכן מי שלוקח עליה אחריות – נתפס כאשם. ולכן נגררת ישראל למצב שבו אפילו הנשיא טראמפ עצמו מאיץ בנו לסיים את המצב בעזה במהירות. שעון החול המדיני אוזל כאשר ישראל מאבדת מדי יום לגיטימציה עולמית לפעולותיה".
מה לדעתך ישראל צריכה לעשות עכשיו?
"להתמקד. הממשלה סוף סוף הבינה נכון את מה שאמרנו כאן מעל דפי "מעריב" ובמקומות נוספים: העיר עזה היא בירת חמאס, היא השטח החשוב לו ביותר, אפילו יותר מציר פילדלפי. לכן צריכה ישראל להפסיק לבזבז את האשראי הבינלאומי על מקומות שאינם בראש סדר העדיפויות. על הממשלה להורות לצה"ל למקד את מאמציו בעיר עזה ולעשות זאת מהר. אין שום סיבה להמשיך לפזר מאמצים צבאיים (תוך סיכון כוחותיינו) בכל אזור אחר בעזה. מרכז שלטון חמאס הוא בעיר עזה. שם צריך לפעול. ומהר".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
