אייל זמיר מתריע: נהאם תניהו שוב מתעלם מאזהרת הרמטכ"ל?

כאז כן עתה: יש לך את הסמכות החוקית להתעלם מאזהרת הרמטכ"ל לפיה הכיוון שאליו אתה מוליך את ישראל יוביל להסתבכות של שנים ארוכות בעזה, כזאת שתעלה (במשתמע, הרמטכ"ל לא נקב בהערכה שכזאת) בחייהם של מאות משפחות.

כלומר, תדע כל אם שבנה או ביתה משרתים ביחידה קרבית, שראש הממשלה החליט לסכן את חייהם – לשנים קדימה – במידה שיחליט לכבוש את עזה (על מה שזה אומר לגבי החטופים, נדמה שאין צורך להרחיב את הדיבור).

אי אפשר להכריח את ראש הממשלה להקשיב לאזהרת הרמטכ"ל, אבל אפשר בהחלט להזכיר לו שהאחריות על התעלמות ממנה פירושה לקיחת אחריות מראש על כל הסתבכות עתידית. כלומר – שלא יספר לנו אחר כך סיפורי "הס פן תעיר".

אבל לא רק לדרג המדיני יש כאן אחריות, כי אם גם לדרג הצבאי: שים לב רב אלוף זמיר כי ממש כשם שהאזהרה ששיגר קודמך בתפקיד לראש הממשלה, הגם שעיגן אותה בכתב, אינה פוטרת אותו מאחריות לחוסר התפקוד המזעזע של צה"ל ביום פקודה, כך עלול להיות גם לגביך.

אם אתה סבור באמת שהחלטה על כיבוש עזה משמעותה הסתבכות לשנים אם לא בכייה לדורות, דפוק על השולחן פעם, דפוק פעמיים, אבל בפעם השלישית הסר את דרגותיך, שים אותן על השולחן והעבר את צבא ההגנה לישראל ואת האחריות על מה שעתיד לקרות למישהו אחר (ואם בדרך החוצה תזמין את סמוטריץ' ללבן את געגועיו להרצי בארבע עיניים, אנחנו מבטיחים לכבות את מצלמות האבטחה. לא ברצינות כמובן) .

כן, זה לא קל: פיקוד על צה"ל הוא מסע של חיים שלמים שהחל ביום הראשון של הטירונות, לפני עשרות שנים. ובכל זאת, זכור שקודמך בתפקיד עשה בדיוק את אותו המסע, שירת באמונה, לחם בגבורה, אבל יסתובב עד אחרון ימיו עם אות קין במצחו על חלקו במחדל הנורא.

לכן, רא"ל זמיר, אל תחכה למחדל – אם אתה מזהה את הסכנה כבר עתה, עשה ככל שביכולתך לשכנע את הדרג המדיני בקיומה – ואם לא תוכל להושיע, מוטב שתתפטר.

הנה כי כן, מבלי משים, לימדה אותנו הממשלה הזאת פרק מאלף בחשיבותה של חקירה בזמן אמת. אולי אם זו הייתה מתקיימת היו לומדים להתייחס בכובד ראש לאזהרות מפי מפקדי הצבא. במקום לחגוג שנתיים להשמעתה של הקודמת בהתעלמות מזאת הנוכחית.