הממשלה החליטה לצאת תיגר נגד מוסדות המדינה: המשטרה, בית המשפט, הפרקליטות, השב״כ, היועצת המשפטית לממשלה, הפקידות במשרדי הממשלה ועוד. היא מכריזה השכם וערב על כך שהיא ממשלה נבחרת על ידי העם, שהוא הריבון. על כן כל מעשיה הם רצונו של העם שכך נקבע על פי כללי הדמוקרטיה.
יש בזה אמת אבל לא את כל האמת ולכן על פרשנות זאת של הממשלה אפשר להתווכח, כי הדמוקרטיה גם קובעת שחייבים לשמור על זכויות המיעוט, לצד שמירה על הפרדת רשויות, כדי לאפשר לאזרחים יכולת לשמור על זכויות היסוד של הפרט.
נתניהו ושרי הממשלה במליאה (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
בישראל לא רק הממשלה היא ״של העם״ אלא גם כנסת ישראל, מערכת המשפט, המשטרה, השב״כ וגם כן צה״ל. אשר מוגדר כבר יותר מ-77 שנים כ״צבא העם״.
למה כל ההקדמה הזאת? אתמול מפקד ״צבא העם״ החליט לסמן לממשלה שיש לצה״ל אחריות לא רק על ביטחון ישראל, אלא גם על ביטחון הלוחמים שלו. אתמול הודיע צה״ל כי הוא מדלל באופן משמעותי בימים הקרובים את סדרי הכוחות בעזה.
אוגדה 98, אוגדת הקומנדו של צה״ל יצאה מצפון העיר עזה והיא חזרה לפעילות של התארגנות, וכן חלק מהיחידות שלה נשלחו למרחבי פעילות באיו״ש ובגבול הצפון. שינוי הפעילות הוא סוג של התרעננות ללוחמים ולמפקדים, וגם ממקצע את הכוחות להתמודד עם האתגרים הנוספים המעסיקים את צה״ל, לצד שיחרור חלקי של הנטל מצבא המילואים.
ביממות הקרובות אמורות לצאת עוד שלוש חטיבות מהלחימה בעזה: שתי חטיבות מילואים וכן חטיבת גבעתי שעומדת לסיים את הפעילות בבית חאנון. צה״ל עמד במשימות של מבצע ״מרכבות גדעון״: הוא הביא את חמאס לשולחן המשא ומתן. תוך שהוא מסכים לדון במתווה ויטקוף.
צה״ל פגע בעוצמה בתשתיות החמאס. הוא פגע במשילות של החמאס, צה״ל פגע בבכירי החמאס והרג בין מאות לאלפי מחבלים וכן הוא גם השתלט על 75 אחוז מהשטח, כפי שנקבע במטרות המבצע. צה״ל הגיש לדרג המדיני את מבוקשו, זה קרה תחת מחיר כואב שמדינת ישראל נדרשה לשלם של מעל ארבעים חיילים ואזרח שנהרגו ועשרות פצועים.
צה״ל סיים את המשימה הצבאית במרבית השטח שבו נדרש לפעול, יש עוד כמה מקומות שהוא ישלים את המלאכה בימים הקרובים. הבעיה כרגע היא שהדרג המדיני לא עמד במשימה שלו, הוא לא ידע למנף את ההצלחות הטקטיות של הצבא להצלחות מדיניות. אתמול התברר כי הדרג המדיני הוביל את ישראל להפסד כואב בזירה המדינית, להתרסקות.
כרגע נראה כי חמאס הולך להרוויח בגדול והמהלך הצבאי שהחל בטבח 7 באוקטובר, יוביל אותו לקבל הכרה של מדינה פלסטינית ממרבית המדינות באירופה ובעולם.
ההתעקשות של הממשלה לנהל מלחמה ללא תחלית בעזה, במקום להתמקד בדברים המרכזים: שחרור חטופים, הסדרי ביטחון תוך אחיזה של צה״ל בשטחים חיונים – הובילה למפלה המדינית שצמחה בעקבות שני דברים, הימשכות המלחמה ואיבוד הסבלנות של העולם מכך, לצד הקמפיין השקרי של חמאס על הרעבה מכוונת של האוכלוסייה על ידי ישראל.
פעילות צה"ל בעזה (צילום: דובר צה"ל)
גורם צבאי אמר אתמול ש"עד שהממשלה תחליט מה היא רוצה מעצמה, הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר מחויב לחיילים ולמפקדים ולכן הוחלט להתחיל ולגלח את הכוחות בעזה, והוצאת אוגדה 98 וחטיבות נוספות. ברגע שהממשלה תחליט על המשך הצעדים הצבא יהיה ערוך לבצע אותם״. עכשיו הכדור בידי הדרג המדיני, שטרם הצליח לחשב מסלול מחדש בעזה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.