Connect with us

כלכלה

איום סגירת מצרי הורמוז: כאוס כלכלי חסר תקדים או פאניקה מוגזמת?

Published

on




הרבה מאוד אנשים סביב הגלובוס מטרידים את עצמם בשאלת הפקק היקר בעולם: האם איראן באמת תלחץ על כפתור ההשמדה הכלכלי? תארו לעצמכם שאתם מתעוררים בוקר אחד לכותרות דרמטיות שמבשרות על תקיפה אמריקאית באיראן. הטלפון לא מפסיק לרטוט, ושוקי ההון נצבעים באדום בוהק. מה תהיה התגובה הראשונה שלכם? תרוצו למכור את הכל, תיכנסו לפאניקה? זה באמת מה שקרה. כך התחיל הבוקר של 22 ביוני 2025 אבל בלי הפאניקה. 

אבל בואו נדבר על האיום הגדול שכולם מדברים עליו, אבל לא כולם מבינים אותו – סגירת מצרי הורמוז. האם האיראנים, בתגובה למתקפה הכואבת, באמת יחסמו את מיצרי הורמוז ו"יורידו את השאלטר" על הכלכלה העולמית? האם אנחנו עומדים בפני כאוס כלכלי חסר תקדים? 

התשובה, כמו תמיד בשווקים, מורכבת יותר מתשובה פשטנית של "כן" או "לא". אבל, תתפלאו, היא כנראה גם אופטימית בהרבה ממה שנדמה לכם.

מה זה בכלל מצרי הורמוז ולמה זה אמור לעניין אותי ואתכם?

תחשבו על מצרי הורמוז לא כעל עוד אחד מנתיבי השיט בעולם אלא כעל העורק הראשי של הכלכלה העולמית. זהו מעין "צוואר בקבוק" שרוחבו, בנקודה הצרה ביותר שלו, אינו עולה על 33 ק"מ. דרכו עוברות מדי יום כ־21 מיליון חביות נפט שהן כ־20% עד 25% מהצריכה העולמית. 

תוסיפו לזה כ־20% מאספקת הגז הנוזלי העולמית (LNG), בעיקר זו שעוברת מקטאר לאסיה ואירופה, ותקבלו את נקודת התורפה הקריטית ביותר של עולם האנרגיה. סגירה של העורק הזה, ולו לזמן קצר, היא "אירוע לב" כלכלי.

מיצרי הורמוז במפרץ הפרסי (צילום: מכון עלמא)
מיצרי הורמוז במפרץ הפרסי (צילום: מכון עלמא)

אנליסטים בגולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן וסיטיבנק מדברים על מחיר שיזנק ל־120, 150 ואף 200 דולר לחבית נפט אחת. הזינוק הזה יתדלק ספירלה אינפלציונית עולמית, ישתק שרשראות אספקה וידחוף את העולם למיתון כמעט ודאי.

וכן, גם אם אנחנו, בישראל, לא תלויים ישירות בנפט מהורמוז, אנחנו נרגיש את זה חזק מאוד בכיס, במחיר הדלק, בחשבון החשמל וביוקר המחיה הכללי. תעשיית היצוא שלנו ובראשה ההייטק, תיפגע קשות ממשבר עולמי. 

עכשיו, אחרי שהפחדנו את עצמנו מספיק, בואו נדבר תכל'ס. למה, למרות כל הרעש והאיומים, רוב המומחים מעריכים שהסיכוי לסגירה הרמטית וממושכת הוא נמוך? התשובה פשוטה: עבור איראן, מדובר בצעד של "התאבדות אסטרטגית". 

בראש ובראשונה, איראן תירה לעצמה ברגל, ובשתי הרגליים בצעד כזה. גם הכלכלה האיראנית תלויה במצר הזה כדי לייצא את הנפט שלה וכדי לייבא סחורות חיוניות. סגירה פירושה חניקה כלכלית עצמית שתצית מהומות מבית. לא חכם. ממש לא.

שנית, המהלך יפגע אנושות בבת הברית הכלכלית הכי גדולה שלה – סין, שכמחצית מהנפט שלה עובר דרך המצר. מי יטרח לסכן את עצמו ולהרגיז את הלקוח הכי גדול שלו?

והנקודה החשובה ביותר: סגירת נתיב שיט בינלאומי היא עילה למלחמה. זהו "קו אדום" ברור עבור ארה"ב ומדינות המערב. כן. גם אלו שכביכול נגדנו. צעד כזה יגרור תגובה צבאית אמריקאית נחרצת ומיידית. האם המשטר בטהרן, שכל מטרתו היא הישרדות, באמת רוצה בעימות ישיר עם הצבא האמריקאי ולא מסתפק בתקיפה הנקודתית על מתקני הגרעין? סביר להניח שלא.

האיום בסגירת המצר הוא קלף מיקוח, לא תוכנית פעולה. זהו נשק א-סימטרי שנועד להרתיע, ליצור לחץ בינלאומי ובעיקר, להחזיק את הכלכלה העולמית כבת ערובה. האיראנים משחקים משחק צ'יקן מסוכן, אבל בדרך כלל הם שחקנים רציונאליים שיודעים מתי לעצור ולחתוך הפסדים. יתכן שהפעם זה עלול להיות קצת שונה במידה ובמשמרות המהפכה ירגישו שהם מאבדים את האחיזה בשלטון.

המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי (צילום: רויטרס)
המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי (צילום: רויטרס)

ואם בכל זאת הם יעשו את הצעד המשוגע, מה אז יהיה על העולם ועל ההשקעות שלכם?

בסדר, נניח שהתרחיש הקיצוני ביותר מתממש והמשטר האיראני, מתוך ייאוש, מחליט לממש את האיום. האם זה סוף העולם? גם כאן, מציעה לנו ההיסטוריה זווית אופטימית.

במהלך "מלחמת המכליות" שהתרחשה בשנות ה־80, איראן ועיראק תקפו מאות ספינות במפרץ הפרסי. התוצאה? למרות כל הדרמה, המצר מעולם לא נסגר לחלוטין. הנפט המשיך לזרום, אם כי בעלות גבוהה יותר, והשווקים, באופן מפתיע, הוכיחו חוסן והסתגלו למצב החדש. 

בנוסף, צבא ארה"ב נמצא באזור בדיוק בשביל תרחיש כזה. כך שפתיחת המצר מחדש היא לא שאלה של "אם", אלא של "תוך כמה זמן". נכון, פינוי מוקשים ימיים הוא תהליך איטי ומסוכן שיכול לקחת שבועות, תקופה בה השווקים יהיו בפאניקה. אבל בסופו של דבר, הנתיב ייפתח והכלכלה תפרח.

סיכום: אז מה עושים עכשיו, מחפשים הזדמנויות!

איום סגירת מצרי הורמוז הוא איום אמיתי, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציה. סבירות המימוש שלו נמוכה, וההיסטוריה מלמדת שגם אם יתממש, השווקים יודעים להסתגל. 

והנה הגיע "מר שוק" המפורסם של בנג'מין גרהאם. ההוא עם מצבי הרוח הקיצוניים. במקרה של איום כזה, עלול מר שוק להיכנס לפאניקה ולמכור נכסים במחירי חיסול. אבל משקיע נבון שמבין את הדינאמיקה האמיתית, יודע שזו בדיוק ההזדמנות שלו. כפי שאמר וורן באפט: "היו חמדנים כשאחרים פוחדים".

לכן, במקום לברוח, אולי דווקא כדאי להכין רשימת קניות… הפאניקה לטווח קצר סביב אירועים גיאופוליטיים מייצרת כמעט תמיד הזדמנויות השקעה פנטסטיות לטווח הארוך. כי בסופו של יום, ההיסטוריה הכלכלית מלמדת אותנו שיעור אחד חשוב: שווקים תמיד מתאוששים, וההזדמנויות הגדולות ביותר נולדות דווקא בתקופות של הפחד הגדול ביותר. 

אל תתנו לכותרות לנהל לכם את התיק!

דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים