על רקע התפתחות המשבר ההומניטרי החריג ברצועת עזה, איגוד העיתונאים של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP הודיע אמש (שני) כי עיתונאים הפועלים עבור הסוכנות ברצועה מתמודדים עם מחסור קיצוני במזון ועלולים לגווע ברעב.
איגוד העיתונאים SDJ פרסם הודעה נוקבת ברשת החברתית X ובה הודיע כי הוא מסרב לתת לעובדיו למות מול עיניו. "מאז ייסודה של AFP באוגוסט 1944, איבדנו עיתונאים בעימותים, היו בשורותינו פצועים ושבויים, אך איש מאיתנו אינו זוכר שראה קולגה מת מרעב", נכתב בהודעה.
על פי האיגוד, AFP מעסיקה ברצועת עזה כתב עצמאי אחד, שלושה צלמים ושישה צלמי וידאו עצמאיים. כחלק מההודעה הזכיר האיגוד במפורש את בשאר טאלב, צלם בן 30 הפועל עבור הסוכנות, ושיתף את הפוסט שפרסם ברשת החברתית. "אין לי כוח לסקר עוד בתקשורת. הגוף שלי רזה ואין לי יותר יכולת ללכת", כתב טאלב בפייסבוק ביום שבת. הוא גם ציין כי אחיו הגדול התמוטט בעקבות חומרת הרעב.
מחנה אוהלים בעיר עזה (צילום: REUTERS/Mahmoud Issa)
למרות שעיתוני AFP בעזה מקבלים משכורת חודשית, לפי האיגוד אין להם מה לקנות או שהם נאלצים לשלם מחירים מופקעים. כמו כן, לסוכנות אין עוד משאבים להחזיק רכב בשל המחסור החמור בדלק, מה שמונע מהעיתונאים לנסוע לצורך הכנת דיווחים. האיגוד הדגיש כי נסיעה ברכב מסכנת את העיתונאים ועלולה להפוך אותם למטרה.
בנוסף הזכיר האיגוד עיתונאית נוספת בשם אחלאם, אשר מבקשת להמשיך "להעיד" כמה שיותר זמן. "בכל פעם שאני יוצאת מהאוהל כדי לסקר אירוע, לערוך ראיון או לתעד עובדה, אני לא יודעת אם אחזור בחיים", אמרה אחלאם. לדבריה, מחסור במזון ובמים הוא הבעיה הקשה ביותר.
האיגוד הביע דאגה עמוקה מהחמרת מצבם של העיתונאים וציין כי האומץ שהם הפגינו חודשים רבים בעת שיידעו את כל העולם "לא יעזור להם לשרוד". "אנו עלולים לגלות על מותם בכל רגע, וזה בלתי נסבל", נכתב בסיום ההודעה.
עזתים בוזזים סיוע הומניטרי (צילום :רשתות ערביות)
בתוך כך, שר החוץ הגרמני יוהאן וודפול, שקיים שיחת טלפון עם שר החוץ גדעון סער, הביע אתמול דאגה עמוקה מהמצב ההומניטרי ברצועת עזה וקרא לישראל להקל על כניסת הסיוע ההומניטרי.
וודפול הביע בפניו סער את "דאגתו הרבה מהמצב ההומניטרי הקטסטרופלי" ברצועה, במיוחד לאור הרחבת הפעילות הצבאית של צה"ל במרכז הרצועה. לאחר השיחה כתב השר הגרמני ברשת X: "אנו קוראים בדחיפות לישראל ליישם את ההסכמים עם האיחוד האירופי להקלה על כניסת סיוע הומניטרי".
כמו כן, השר הגרמני התייחס למצב בסוריה וציין כי יש לייצב את הפסקת האש הנוכחית כדי למנוע התפשטות חוסר היציבות למדינות השכנות. "יש לשבור את מעגל האלימות", הוסיף.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.