כלכלה
איגוד המוסכים נגד הרפורמה של מירי רגב: "לא תהיה תחרות"
רונן לוי רגיל ללחוץ על דוושת הגז, גם כשזה אומר להסתכן בהתנגשות חזיתית עם הגופים החזקים ביותר במשק. במסגרת תפקידו בתור יו"ר איגוד המוסכים הוא מנהל כבר שנים מלחמה סיזיפית מול חברות הביטוח ויבואני הרכב, וגם מול המדינה – שלדבריו מתנהגת כמו “רגולטור שנרדם בשמירה במקרה הטוב, או משתף פעולה עם בעלי ההון במקרה הרע". הנה, כבר קיבלנו כותרת.
בתקופה האחרונה, בעקבות החלטת שרת התחבורה מירי רגב להקפיא את “רפורמת החלפים", עולה טענה שהמוסכים הם שמסכלים את הרפורמה שתוביל להוזלה לצרכנים. זה זמן רב מתקיים מאבק גדול, שנמצא כיום על שולחנו של בג"ץ, בין איגוד המוסכים לאיגוד חברות הביטוח והממונה על שוק ההון, והטענה של המוסכים היא שחברות הביטוח והרגולטור עושים יד אחת נגד המוסכים והצרכנים, במטרה כמובן למקסם את הרווח של תאגידי הביטוח.
אבל לפני כן, תקציר הפרקים הקודמים למי שפספס: רפורמת החלפים היא מהלך רגולטורי שמטרתו לשנות את האופן שבו נקבעים מחירי החלפים המשמשים לתיקונים במסגרת ביטוחי רכב. כיום חברות הביטוח קובעות מחירים אחידים לחלפים בהתאם למחירים נמוכים במוסכים בהסדר, ולא בהתאם למחיר השוק שלהם. הרפורמה מציעה להגביר את השקיפות במחירי החלפים ולפתוח את השוק לתחרות חופשית, מה שעשוי להוביל להוזלת עלויות ושיפור השירות לצרכנים.
הטענות הנשמעות בהתנגדות לרפורמה הן שהיא עלולה לפגוע ביציבות הכלכלית של מוסכים רבים, ולסכן את זמינות ואיכות שירותי התיקון. לוי מתאר כיצד ללא חקיקה ראשית קודמה הכרעה עקרונית של רשות שוק ההון, שהכשירה לדבריו את מהלך חברות הביטוח: “בהכרעה הזו הם פתאום שינו גם את ההגדרה של ‘הקטנת נזק'. אם המבוטח בוחר ללכת למוסך שלא בהסדר, פתאום זה נחשב להגדלת נזק רק כי לא הסכים לקבל הנחה. זו מניפולציה, לא רפורמה. את הרפורמה לצרכן אף אחד לא עשה באמת. זה שם פיקטיבי".
כעת, עם הקפאת הרפורמה על ידי שרת התחבורה ובהמתנה להכרעת בג"ץ בעתירה שהגיש איגוד המוסכים, נחשפים סדקים חדשים במערכת היחסים המתוחה שבין המוסכים לבין חברות הביטוח והרגולטור. וכאן נשאלת השאלה: מי באמת דואג לצרכן? מי מרוויח מהכאוס הזה? ולמה דווקא המוסכים הפכו לשק החבטות הציבורי?
תוכל לפרט מה בעצם עומד על הפרק? מה הציבור לא יודע?
“במשך שני עשורים מנהל איגוד המוסכים מאבק עיקש נגד הסדרי הביטוח, שהפכו לכלי שמצמצם את התחרות החופשית בענף ופוגע במוסכים שאינם כלולים בהסכמים עם חברות הביטוח. פעם לא היו הסדרים בכלל. כל לקוח היה בוחר בעצמו לאיזה מוסך ללכת והמצב היה הרבה יותר בריא. אבל מאז שנכנסו ההסדרים התחילה מגמה של סינון ומדרוג: אם אתה לא בהסדר – אתה בחוץ".
"המבוטחים מקבלים מסר ברור: אם תלכו למוסך בהסדר, לא תשלמו השתתפות עצמית. אם תלכו למוסך אחר, תשלמו מאות או אלפי שקלים מהכיס. ככה בפועל סגרו את הדלת בפני רוב המוסכים, גם אם הם עומדים בכל התקנים והרישוי", הוא מסביר.
לדבריו, התוצאה היא שוק ריכוזי ומוגבל, שבו רק כ־200 מוסכים משתייכים לכל אחת מחברות הביטוח – ולעיתים פחות – מתוך יותר מ־5,000 מוסכים מורשים בישראל. “במקום שיתחרו על שירות ומקצועיות, חברות הביטוח מתנהלות כמו מועדון סגור שמחליט מי בפנים ומי בחוץ ומכתיב את כללי המשחק", טוען לוי. “אנחנו נאבקים כדי שכל מבוטח יוכל לבחור כל מוסך שירצה – בלי תמריצים סמויים ובלי עונשים. זאת תחרות אמיתית. זה שוק חופשי".
איך ייתכן שבישראל יש כ־5,000 מוסכים מורשים אך רוב העבודה הולכת רק לכ־200 מוסכי הסדר? מי קובע את ה"משחק" הזה ולמה?
“היום יש 4־5 קבוצות ביטוח שמחזיקות כ־60% מהשוק. זה קרטל לכל דבר. הן מתנהגות אותו דבר, מאיימות אותו דבר ומפעילות כוח בלתי סביר על המוסכים. ושימי לב: הרשות לתחרות רק מאפשרת עוד ועוד מיזוגים. במקום שיהיו פה עשר חברות ביטוח למיליון איש, כמו בגרמניה, יש לנו אולי חברה וחצי. התוצאה – פחות תחרות, יותר כוח לריכוזים".
“אין הצדקה למחירים"
“חברות הביטוח החלו בקמפיין שמטיל את האשמה על ענף המוסכים", מוסיף לוי. “הם אומרים שהמוסכים הם הבעיה, שאנחנו לא מוזילים, אבל הם הקפיצו את המחירים בלי סיבה. מאז שנות ה־90 מספר הגניבות ירד מ־46 אלף לפחות מ־20 אלף, אף שמספר הרכבים הוכפל פי 2.5. אבל את חברות הביטוח זה לא מעניין – הן פשוט גוזרות קופון".
כשמדברים על רפורמת החלפים הציבור שומע בעיקר על מחיר הפגוש או הפנס. אתה טוען שזה הרבה מעבר – תוכל להסביר למה?
“קודם כל, החסות הציבורית שניתנה לרפורמה לא שיקפה את מה שקרה בשטח. הם טוענים שמחירי הביטוח עלו רק ב־30%־60%, אבל זה לא נכון. אם משווים את מחיר הפוליסה לערך הרכב, אנחנו מדברים על עלייה של מאות אחוזים. קיבלתי פוליסות מסוכנים בטויוטה, יונדאי, רכבים עממיים – המחירים עלו פי ארבעה. אין לזה שום הצדקה, במיוחד כששכיחות התאונות והגניבות דווקא ירדה בעשור האחרון".
"ולשאלתך, אם המצב יימשך ככה, אנחנו הולכים לראות קריסה של אלפי מוסכים בישראל. הם פשוט לא שורדים. אנשים משקיעים עשרות ומאות אלפי שקלים, לפעמים מיליון שקל, במוסך קטן, ופתאום אחרי שנה מוצאים את עצמם בלי עבודה. לא כי הם לא טובים, אלא כי אין להם גישה ללקוחות. כי חברות הביטוח חונקות את המערכת עם הסדרים וקביעת מחירים שהם מתחת לעלות האמיתית".
“כשהמוסך מרוויח 180 שקל לשעת עבודה, בזמן שלקוח פרטי משלם 400 שקל, זה לא הגיוני, וזה אפילו לא כולל את שאר העיוותים שהשוק הזה מייצר. רכב חליפי, מי משלם עליו? המוסך. אם לא תיתן, לא תיכנס להסדר. תוספת של 15% לסוכן ביטוח? שוב – המוסך סופג. הכול בנוי על שיטה שבה כל אחד חותך נתח על חשבון זה שמבצע את העבודה".
כדי להמחיש עד כמה השוק הזה מעוות, לוי מביא כדוגמה את שוק טיפולי הרכב, שהוא חופשי ותחרותי: “פעם טיפול קטן היה עולה 800 שקל. היום, למרות האינפלציה, למרות העלויות, טיפול כזה עולה בדיוק אותו דבר ואפילו פחות. כי יש תחרות. כי יש שוק פתוח. אותו שמן שמכרתי ב־140 שקל לפני עשר שנים היום אני מוכר ב־70. למה? כי יש תחרות. כי הצרכן רואה, משווה ובוחר".
“הענף בסכנת קריסה"
אז מה בכל זאת אפשר לעשות? לפי לוי יש צעדים ברורים ומעשיים, אך כאלה שמחייבים אומץ רגולטורי: תחרות אמיתית, פיקוח זמני ובלימת הדלת המסתובבת.
אתה בעצם אומר שאם רוצים תחרות אמיתית צריך באמת לפתוח את השוק, גם אל מעבר לים?
“קודם כל כן, לפתוח את השוק. להכניס לפה חברות ביטוח חדשות, מחו"ל. יש כאלה שרוצות לפעול כאן ולא נותנים להן רישיון. הרגולטור מגן על הקיימות. צריך גם להפסיק את הדלת המסתובבת: שפקיד לא יוכל לעבור לחברת ביטוח חמש שנים אחרי שסיים כהונה. וגם להוריד מכלול של דרישות שלא קשורות לתיקון רכב חליפי, עמלות, קופונים. כל זה מנפח את העלות לצרכן".
ועד שתהיה תחרות אמיתית?
“צריך פיקוח; לא לנצח, אבל לתקופה. לפקח על מחירי הביטוח, על החלפים, על שכר העבודה. להפסיק לקרוע אותנו בשם רפורמה שלא הייתה. יש מוסכים שהשקיעו מיליונים, אנשים שתרמו למדינה, עשו צבא, מילואים – ונשחקים כלכלית בגלל מבנה כוח דורסני".
לוי לא חוסך ביקורת גם מהמפקח על הביטוח: “המפקח לא שומר על הציבור, הוא מיישר קו עם חברות הביטוח. שיטת הדלת המסתובבת, שבה פקידים עוברים ישר לעבוד בחברות, יוצרת תמריץ שקט. זה קורה בביטוח, באוטובוסים, בכל מקום. זו מחלה מערכתית. כל השיטה הזו נבנתה על גבם של עסקים קטנים. ואל תשכחי: גם אני, בתור צרכן, משלם יותר. זה לא מאבק רק של בעלי מוסכים. זה על יוקר המחיה. על הצדק. על כמה אתה משלם לביטוח, ועל מה אתה באמת מקבל בתמורה".
הענף נמצא היום בנקודת השבר הכי חמורה שלו?
“אם לא ייעשה שינוי, פשוט לא יהיו מוסכים עצמאיים. לא תהיה תחרות. לא תהיה בחירה. נהיה תלויים כולנו בחמש חברות שמנהלות את השוק כאילו הוא שלהן. ואז תראו מה קורה כשאין אלטרנטיבה. שוב, זה לא מאבק של מוסכים – זה מאבק על צדק. זה לא עניין של אינטרס צר, זה נוגע לכל אזרח. זה נוגע לכל מי שיש לו רכב במדינה. וכשהמחירים מזנקים, הפיקוח שותק וכולם מתמזגים – צריך לשאול לאן הולכים. זה ענף שנמצא בסכנת קריסה. אם המדינה לא תתעורר יהיו לזה השלכות קשות".בבב
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות