גוגל, מנגד, טענה כי ההצעות של הממשלה מהוות חריגה חמורה מסמכות משפטית, ואינן נדרשות. לטענת החברה, נתח השוק שלה הוא תוצאה של מוצר טוב יותר, לא של חסימת תחרות. נציגי החברה הציעו תיקונים להסכמים עם אפל, סמסונג וחברות נוספות – אך נמנעו מלהציע צעדים מבניים או שיתוף מידע.
"הממשלה דורשת צעדים קיצוניים שיערערו מוצרים שמשרתים מיליארדי צרכנים", טענו עורכי הדין של גוגל, שהזהירו מהשלכות רחבות של החלטה כזו על תעשיית הטכנולוגיה כולה.
השופט מהטה, שהתפרסם בפסק הדין שלו מאוגוסט האחרון שבו קבע כי גוגל "היא מונופול, והיא פעלה כדי לשמר את כוחה", שידר בדיון אתמול סימני התלבטות. הוא ביקש משני הצדדים לשקול פתרונות ביניים – למשל, מתן אפשרות לגוגל להמשיך לשלם עבור מיקום בולט, אך להגביל זאת בעתיד אם לא תירשם תחרות אמיתית.
כמו כן, השופט מתח ביקורת על כך שנושא הבינה המלאכותית כמעט ולא נידון במשפט המקורי בשנת 2023, והעלה ספקות באשר לקשר הישיר בין תחום זה לבין ההפרה שנקבעה אז. "אם AI לא היה חלק משוק החיפוש אז, כיצד ניתן לקשור אותו כעת לפסק הדין ולהשלכותיו?" שאל.
יחד עם זאת, מהטה הבהיר כי הוא מבין את החשש: אם גוגל תוכל להשתמש באותן שיטות לחיזוק השליטה שלה גם בתחום ה-AI, ייתכן שהנזק לתחרות יהיה בלתי הפיך.