חדשות בעולם
אחרי עמנואל מקרון: ג'ורג'יה מלוני מציבה קו אדום למדינה פלסטינית
ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני הצהירה היום (שבת) כי הכרה במדינה פלסטינית לפני הקמתה בפועל תהיה צעד לא יעיל ועלול אף להזיק למטרה. בראיון לעיתון לה רפובליקה האיטלקי, מלוני הציגה עמדה זהירה שנוגדת את הגישה של מדינות אירופאיות אחרות שמתכוונות להכיר במדינה פלסטינית בקרוב.
מלוני הבהירה את גישתה בצורה חדה ומפורטת. "אני בהחלט בעד קיום מדינה פלסטינית, אבל אני נגד הכרה בה בטרם הוקמה בפועל", אמרה ראש הממשלה האיטלקית. היא הוסיפה כי העבירה מסר זהה במפגשים ישירים, הן לנציגי הרשות הפלסטינית והן לנשיא צרפת עמנואל מקרון, שהצהיר כי יכיר במדינה פלסטינית במהלך העצרת הכללית של האומות המאוחדות בחודש ספטמבר הקרוב.
לטענתה, הכרה פורמלית במדינה שלא קיימת עלולה ליצור אשליה של פתרון כאשר הבעיות המהותיות נותרות ללא מענה. ההסבר שנתנה מלוני מתמקד בחשש מפני יצירת מצב של "פתרון על הנייר" שלא משקף את המציאות. "כאשר מכירים רשמית במשהו שלא קיים במציאות, הבעיה עלולה להיראות כפתורה למרות שהיא עדיין קיימת במלואה", הסבירה.
בהקשר זה, שר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני הוסיף שכבה נוספת לעמדה האיטלקית אתמול במפגש של מפלגתו השמרנית. טאיאני הבהיר כי איטליה דורשת הדדיות מלאה כתנאי לכל הכרה עתידית. "מדינה פלסטינית שלא מכירה בזכותה של ישראל לקיום משמעה שהסכסוך לא ייפתר", הצהיר, "ההכרה במדינה פלסטינית חייבת להתבצע בו זמנית עם הכרתה של אותה מדינה במדינת ישראל". הוא הדגיש כי איטליה מחפשת שלום אמיתי ולא ניצחון של צד אחד על השני.
מוקדם יותר השבוע, משרד החוץ הבריטי פרסם הצהרה חריגה ותקיפה מטעם 26 מדינות מערביות הקוראות להפסקת אש מיידית בעזה. המדינות, בהן צרפת, איטליה, יפן, אוסטרליה, קנדה, דנמרק ומדינות נוספות, טוענות כי הסבל של האזרחים בעזה "הגיע לעומקים חדשים", ומגנות בחריפות את מדיניות הסיוע ההומניטרי שמנהיגה ישראל במהלך הלחימה.
"המודל שמובילה ממשלת ישראל להעברת הסיוע מסוכן, מערער את היציבות ומונע מהפלסטינים את זכותם לכבוד אנושי", נכתב בהצהרה. "אנו מגנים את טפטוף הסיוע ואת ההרג הלא אנושי של אזרחים, בהם ילדים, שניסו להשיג מים ואוכל. יותר מ־800 פלסטינים נהרגו תוך כדי ניסיון לקבל סיוע. מדובר בתופעה מזעזעת שאינה מתקבלת על הדעת".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
