ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני הצהירה היום (שבת) כי הכרה במדינה פלסטינית לפני הקמתה בפועל תהיה צעד לא יעיל ועלול אף להזיק למטרה. בראיון לעיתון לה רפובליקה האיטלקי, מלוני הציגה עמדה זהירה שנוגדת את הגישה של מדינות אירופאיות אחרות שמתכוונות להכיר במדינה פלסטינית בקרוב.
מלוני הבהירה את גישתה בצורה חדה ומפורטת. "אני בהחלט בעד קיום מדינה פלסטינית, אבל אני נגד הכרה בה בטרם הוקמה בפועל", אמרה ראש הממשלה האיטלקית. היא הוסיפה כי העבירה מסר זהה במפגשים ישירים, הן לנציגי הרשות הפלסטינית והן לנשיא צרפת עמנואל מקרון, שהצהיר כי יכיר במדינה פלסטינית במהלך העצרת הכללית של האומות המאוחדות בחודש ספטמבר הקרוב.
לטענתה, הכרה פורמלית במדינה שלא קיימת עלולה ליצור אשליה של פתרון כאשר הבעיות המהותיות נותרות ללא מענה. ההסבר שנתנה מלוני מתמקד בחשש מפני יצירת מצב של "פתרון על הנייר" שלא משקף את המציאות. "כאשר מכירים רשמית במשהו שלא קיים במציאות, הבעיה עלולה להיראות כפתורה למרות שהיא עדיין קיימת במלואה", הסבירה.
עמנואל מקרון (צילום: רויטרס)
בהקשר זה, שר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני הוסיף שכבה נוספת לעמדה האיטלקית אתמול במפגש של מפלגתו השמרנית. טאיאני הבהיר כי איטליה דורשת הדדיות מלאה כתנאי לכל הכרה עתידית. "מדינה פלסטינית שלא מכירה בזכותה של ישראל לקיום משמעה שהסכסוך לא ייפתר", הצהיר, "ההכרה במדינה פלסטינית חייבת להתבצע בו זמנית עם הכרתה של אותה מדינה במדינת ישראל". הוא הדגיש כי איטליה מחפשת שלום אמיתי ולא ניצחון של צד אחד על השני.
מוקדם יותר השבוע, משרד החוץ הבריטי פרסם הצהרה חריגה ותקיפה מטעם 26 מדינות מערביות הקוראות להפסקת אש מיידית בעזה. המדינות, בהן צרפת, איטליה, יפן, אוסטרליה, קנדה, דנמרק ומדינות נוספות, טוענות כי הסבל של האזרחים בעזה "הגיע לעומקים חדשים", ומגנות בחריפות את מדיניות הסיוע ההומניטרי שמנהיגה ישראל במהלך הלחימה.
"המודל שמובילה ממשלת ישראל להעברת הסיוע מסוכן, מערער את היציבות ומונע מהפלסטינים את זכותם לכבוד אנושי", נכתב בהצהרה. "אנו מגנים את טפטוף הסיוע ואת ההרג הלא אנושי של אזרחים, בהם ילדים, שניסו להשיג מים ואוכל. יותר מ־800 פלסטינים נהרגו תוך כדי ניסיון לקבל סיוע. מדובר בתופעה מזעזעת שאינה מתקבלת על הדעת".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.