אחרי "עם כלביא": האם נורמליזציה עם אינדונזיה אפשרית?

יש לראות בהצעה זו בלון ניסוי של סוביאנטו לבחינת הנכונות של שותפותיו במזרח התיכון לקבל גישה כזו, בחינת התגובה בתוך אינדונזיה, ובהקשר רחב יותר, האם ישנם תנאים להתנעת נורמליזציה עם ישראל. התשובות לשאלות אלו, ניתנו במהלך ביקורו של נשיא אינדונזיה בסעודיה בתחילת יולי.

היה זה הביקור הראשון של סוביאנטו בסעודיה מאז היבחרו כנשיא, והיווה המשך לביקורו המדיני הקודם באזור. יצוין כי סעודיה היא השותפה המשמעותית ביותר של אינדונזיה במרחב, מבחינה פוליטית, כלכלית ודתית, ואליה מנהיגי אינדונזיה נושאים עיניים גם בהקשר למהלכי נורמליזציה עם ישראל. במהלך הביקור, סוביאנטו ומוחמד בן סאלמן חתמו על הסכמים בשווי 27 מיליארד דולר, בעיקר בתחומי אנרגיה ירוקה, שירותים פיננסיים, מינרליים חיוניים ועוד. זאת על מנת גם לתמוך בתוכניות הלאומיות שלהן "Saudi Vision 2030", ו-Golden Indonesia Vision 2045". אך למרות המיקוד הכלכלי של הביקור, השניים התייחסו בהצהרה המשותפת גם למלחמה בעזה.

השניים הביעו דאגה עמוקה מהאסון ההומניטרי בעזה, וחזרו על מחויבותם לספק סיוע הומניטרי לאלו שנפגעו מהמתקפות הישראליות. הם קראו לקהילה הבינ"ל לנקוט בלחץ על ישראל למען הפסקת אש, וגינו את השימוש הישראלי במצור והרעבה כנשק נגד האוכלוסייה בעזה. כמו כן, הם התנערו לחלוטין מכל רעיון של העברת אוכלוסייה מעזה, והדגישו כי רק פתרון שתי המדינות יוכל להוביל לביטחון ושלום באזור.

בכך, הנשיא סוביאנטו סימן שני מרכיבים חשובים מאוד בהקשר לנורמליזציה אפשרית עם ישראל. האחד, אינדונזיה לא תיזום צעדי נורמליזציה ללא תיאום עם סעודיה, וללא התקדמות בכיוון מצד סעודיה. השני, המחויבות של אינדונזיה לסוגיה הפלסטינית איתנה, לפחות על הנייר. על כן, כל ניסיון לקדם נורמליזציה צריך להיעשות בדיפלומטיה שקטה, ובהרבה סבלנות לבניית התשתית שתתמוך בנורמליזציה ב"יום שאחרי", אך הדבר בהחלט אפשרי.

הכותב הוא עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי, יזם ויועץ גאופוליטי