שינוי היסטורי במבנה המשטרתי בדרום הארץ: לראשונה מאז הוקמה משטרת ישראל, מוקם בימים אלו מרחב חדש שייקרא "מרחב רותם". המרחב החדש נועד לשפר את המענה המבצעי והפלילי בשתי גזרות רגישות במיוחד – יישובי עוטף עזה והאוכלוסייה הבדואית בנגב.
מאחורי המהלך עומד מפקד מחוז דרום, ניצב חיים בובליל, שנכנס לתפקידו לפני כמה חודשים, ביוזמה משותפת עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה, רב ניצב דני לוי. בובליל מינה את נצ"מ ששון שלמה, מפקד יחידת יואב, לעמוד בראש הקמת המרחב בפועל – מינוי שאושר בימים האחרונים, וביצועו כבר יצא לדרך.
במסגרת השינוי, רוב תחנות המשטרה הפועלות במגזר הבדואי ייכנסו תחת מרחב רותם – למעט תחנת רהט שתישאר כפופה למרחב נגב. בנוסף, העיר שדרות תועבר ממרחב לכיש ותצורף אף היא למרחב נגב, מהלך שיביא לאיחוד כל גזרת עוטף עזה תחת פיקוד מרחבי אחד.
קיבוץ נירים לאחר עבודות השיקום בעוטף עזה (צילום: אפשטיין פרויקטים)
המבנה החדש נגזר מתוך ניתוח מעמיק של אירועי השבעה באוקטובר והצורך בייעול מערך הפעולה והתקשורת מול צה"ל. כפי שכזכור ביום השבעה באוקטובר שוטרי מחוז הדרום עמדו לא פעם בקו ההגנה הראשון לבדם. מדובר במהלך אסטרטגי שמטרתו לחזק את שליטת המשטרה בשטח ולהגיב בצורה מהירה ואפקטיבית יותר לאירועים ביטחוניים ואזרחיים כאחד.
במקביל לשינויים הארגוניים, נמשכת גם הפעילות המבצעית נגד גורמים עברייניים שפועלים לנצל את המצב הביטחוני והאזרחי באזור. בלשי ימ"ר נגב עצרו לאחרונה ארבעה חשודים, תושבי היישוב הבדואי תראבין, בחשד לגניבת שני טרקטורים ששימשו את כוחות צה"ל והגורמים האזרחיים לשיקום קיבוץ בארי. בנוסף, נתפס רכב מבצעי גנוב שבו הגיעו החשודים לזירה.
בחודש האחרון ניהלו חוקרי ימ"ר נגב חקירה סמויה נגד חשודים מהפזורה הבדואית שניסו לסחוט דמי חסות מיישובי העוטף הנמצאים בתנופת שיקום מאז מתקפת השביעי באוקטובר. במסגרת החקירה בוצעו פעולות מודיעין ושטח מתמשכות לגיבוש תשתית ראייתית נגד המעורבים.
לצד המעבר למבנה פיקודי חדש וצעדי האכיפה בשטח, ברור כי הדרך להשבת תחושת הביטחון לתושבי הדרום עוד ארוכה ומורכבת. עם זאת, במשטרה מדגישים כי העבודות בשטח נמשכות מדי יום – גם ברמת המערכה האסטרטגית וגם בלחימה בפשיעה המקומית – כחלק ממאמץ כולל לחזק את המשילות ולתת מענה אמיתי לצרכים של התושבים, לדבריהם.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.