לאחר המשבר בין צה"ל ומשרד הביטחון למשרד האוצר על מימון הוצאות המלחמה בעזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון" והמבצע באיראן "עם כלביא", הגיעו הצדדים לסיכום על תוספת של 42 מיליארד שקל לכיסוי הוצאות צה"ל במלחמה.
בהודעה משותפת של שני המשרדים, צוין כי בתום שורת דיונים מעמיקים ועבודת מטה בהנחיית ראש הממשלה ובהובלת המל"ל, סיכמו משרד הביטחון בראשות שר הביטחון ישראל כ"ץ ומשרד האוצר בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ'על התוספת התקציבית לשנים 2025-2026.
על פי משרד הביטחון, תוספת זו מהווה מענה לדרישות המערכת לשנים אלו, ואינה כוללת מענה לבט"ש מוגבר. את הדיונים מטעם מערכת הביטחון הוביל מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם.
פעילות כוחות צוות הקרב של חטיבה 188 ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
הסיכום התקציבי שהושג יאפשר למשרד הביטחון לקדם עסקאות רכש דחופות ומהותיות לביטחון המדינה, ובהן ייצור מהיר של מיירטים כמו טילי חץ וטילי תמיר של כיפת ברזל.
בהתאם להנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצדדים סיכמו כי מערכת הביטחון תגבש תכנית להתעצמות ארוכת טווח החל משנת 2027, לטובת חיזוק המוכנות והיתרון האיכותי-טכנולוגי למול איומי המעגל השלישי. התכנית תידון במסגרת דיון תפיסתי רחב ותובא לאישור ראש הממשלה. בנוסף, בהתאם להנחיית רה"מ, יחוזקו מנגנוני הבקרה על תקציב הביטחון.
שר הביטחון ישראל כ"ץ: "מברך על התוספת התקציבית שתיתן למערכת הביטחון את הכלים הדרושים כדי להתחמש, להתחזק ולהתכונן לתרחישים רבים. האתגרים שלפנינו מורכבים, בזירות רחוקות וקרובות, מול אויבים שמצהירים בגלוי על רצונם להשמיד אותנו. לשם כך נדרשת עליונות צבאית, טכנולוגית ומבצעית מוחלטת – ואנחנו מחויבים לתת מענה רחב ומלא לצרכים הדחופים של צה"ל ומערכת הביטחון. אני מודה לשר האוצר על שיתוף הפעולה".
צוותי חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן (צילום: דובר צה"ל)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "תקציב הביטחון נותן מענה מלא, אחראי ומדויק לכל צורכי הלחימה וההיערכות. כדרכי, אני דואג שהמדינה תדע לעמוד בכל אתגר עם גב כלכלי חזק ועם מחויבות ביטחונית עמוקה. התקציב כולל מענה מלא ללחימה העצימה בעזה, לצד היערכות ביטחונית מקיפה מול כלל האיומים – מדרום, מצפון ומנקודות רחוקות יותר. זו לא רק אחריות תקציבית – זו אחריות לאומית. יחד בע"ה עד הניצחון".
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "הסיכום התקציבי עם משרד האוצר יאפשר למשרד הביטחון לחתום באופן מיידי על עסקאות לרכש האמל"ח והחימושים הנדרשים כדי להשלים מלאים שנצרכו ולתמוך בצרכי צה"ל להמשך המערכה. הסיכום יאפשר למערכת הביטחון להתניע תכניות פיתוח לשם חיזוק היתרון האיכותי של צה"ל למערכות עתידיות. אנו מודים לראש הממשלה, לשר האוצר ולמל"ל על ההכרה בצרכים ובאתגרים של צה"ל ומערכת הביטחון".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.