בעולם שבו המדינה היחידה שמעניקה לך דוז פואה באירוויזיון היא הידידה הקרובה שלך – ישראל יודעת שאזרבייג׳ן תמיד תהיה שם בשבילה. שתי המדינות מקיימות יחסים אסטרטגיים מזה עשרות שנים, שמושתתים על אינטרסים משותפים ושיתוף פעולה צבאי נרחב. אזרבייג'ן משמשת כאחת מספקיות הנפט החשובות לישראל ורוכשת ממנה מערכות נשק מתקדמות, כולל רחפנים, מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות ביטחוניות חדישות.
השיתוף הפעולה הבטחוני התעמק במיוחד לאחר מלחמת נגורנו-קרבאך ב-2020, בה מערכות נשק ישראליות מילאו תפקיד מכריע בניצחון האזרבייג'ני על אמרניה. מעבר לממד הצבאי, שתי המדינות חולקות חששות משותפים מההתחזקות האיראנית באזור ומאיומי התוכנית הגרעינית של טהראן. אולם כעת, כאשר הסכסוך בין ישראל לאיראן מסלים למלחמה פתוחה, אזרבייג'ן מוצאת עצמה במצב גיאופוליטי מורכב במיוחד, היא נאלצת לאזן בין הברית העמוקה עם ישראל לבין הצורך לשמור על יחסים יציבים עם איראן השכנה, שחולקת איתה גבול ארוך ואוכלוסייה אזרית משמעותית שנמצאת באיראן.
בנימין נתניהו ונשיא אזרבייג'ן – האם הם יבחרו צד? (צילום: לשכת נשיא אזרבייג׳ן)
מה קרה מאז התקיפה הישראלית באיראן? בעקבות ההתקפות האחרונות על מטרות איראניות, אזרבייג'ן מיהרה להבהיר את עמדתה הניטרלית ולהרגיע את איראן השכנה. שר החוץ האזרבייג'ני ג'יחון בייראמוב הצהיר בשיחת טלפון עם עמיתו האיראני עבאס ארקצ'י כי "אזרבייג'ן לעולם לא תאפשר לשטחה לשמש להתקפות על מדינות שלישיות, כולל איראן הידידה".
בייראמוב הדגיש שאזרבייג'ן "לא תאפשר בשום נסיבות שהמרחב האווירי או השטח שלה ישמשו להתקפות נגד איראן או כל מדינה אחרת". ההצהרה באה על רקע חששות איראניים ארוכי שנים שישראל – בעלת ברית קרובה של אזרבייג'ן וספקית נשק מרכזית – עלולה להשתמש בשטח האזרבייג'ני לביצוע התקפות.
המתיחות בין איראן לישראל הגיעה לקרבה מסוכנת לגבולות אזרבייג'ן, כאשר שיגורי טילים ישראליים ואיראניים מרובים נראו לכאורה ממחוז הגבול ג'ולפא בנחיצ'וואן. בייראמוב הזהיר בשיחה עם ארקצ'י כי "הסכסוך מסתכן בבליעת האזור הרחב יותר", וקרא ל"מאמצים דיפלומטיים למניעת הסלמה נוספת".
יועץ הנשיא האזרבייג'ני חיכמת חג'יייב הכחיש בתוקף טענות שהופיעו בתקשורת האיראנית לפיהן אזרבייג'ן יכולה להיות מעורבת בפעולות ישראליות, וכינה אותן "דיסאינפורמציה אבסורדית". באקו שומרת על נייטרליות, על אף המידע המוטעה שמופץ ברשתות החברתיות הרוסיות והארמניות.
כאשר איראן סגרה את המרחב האווירי שלה בתגובה להתקפות הישראליות, אזרבייג'ן הקלה על מעבר יבשתי על פני גבולה עבור נציגי מדינות שונות, ביניהם גם צוותים דיפלומטיים איראניים וזרים. המדינה אפשרה פינוי של מאות אזרחים זרים דרך מעבר הגבול בדרום אזרבייג'ן, כולל אזרחי רוסיה, בלארוס, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, ויאטנם, ארצות הברית, ספרד, פורטוגל, פינלנד והפיליפינים.
הערכות אנליסטים אזרבייג'ניים פרהאד ממדוב אנליסט פוליטי וראש מרכז המחקר של דרום הקווקז כותב כי "התקיפה הישראלית הנוכחית על איראן לא תישאר ללא תגובה מצד הרפובליקה האסלאמית ותגרום לפחות להסלמה קצרת טווח, מכיוון שישראל תקפה תשתיות צבאיות וקצינים איראניים בכירים". הוא הזהיר: "עד כה, יש רק מידע על תקיפת בית זיקוק נפט איראני. התפתחויות נוספות והיקף הגיאוגרפי של התקיפות עלול להתרחב אם איראן תגיב באופן שיטתי לישראל".
לגבי אזרבייג'ן ספציפית, ממדוב הרגיע: "איראן תבדוק איזה מרחב אווירי של איזו מדינה שימש את ישראל לתקיפות נגדה, ואזרבייג'ן אינה ביניהן. בהתאם, לאיראן אין בסיס לכל פעולה נגד אזרבייג'ן. יתרה מכך, אין תשתיות ישראליות או אמריקניות בשטח האזרבייג'ני".
לאיראן אין שום בסיס לפעולה נגד אזרבייג׳ן (צילום: רשתות ערביות)
עם זאת, הוא הזהיר מפני שינוי אפשרי בסנטימנט: "לאחר מותם של קצינים איראניים בכירים, אנשים חדשים עלו לשלטון שעלולים לפעול באופן שונה. זה הופך את המצב לבלתי צפוי ולכן כרוך בסיכונים. עם זאת, אין סיבות אובייקטיביות לסיכונים הקשורים לאזרבייג'ן. בכל זאת, להנהגה הצבאית החדשה יכולה להיות גישה שונה כלפי מדינות שכנות. חשוב להבין שהמיקוד הצבאי של איראן מרוכז יותר בגבולותיה המערביים ובדרום".
אלחאן שאהינוגלו – ראש מרכז אטלס למחקרים פוליטיים שאהינוגלו טען כי התקיפות הישראליות על מרכזים צבאיים איראניים היו צפויות: "הממשלה הישראלית המתינה לאישור מוושינגטון. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יעץ לראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו לחכות לתוצאת המשא ומתן עם איראן. עם זאת, פגישות רשמיות בין נציגים אמריקניים ואיראניים במדינות שונות לא הניבו תוצאות".
המומחה סיכם: "ישראל קיבלה אישור מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתקוף את איראן. ישראל לא תפסיק את התקיפות האוויריות שלה. המטרה העיקרית שלה היא לשלול מאיראן את היכולת לרכוש נשק גרעיני. עד שזה יושג, התקיפות האוויריות של ישראל יימשכו".
לגבי השלכות אפשריות על אזרבייג'ן, שאהינוגלו הזהיר: "אזרבייג'ן חייבת להיות מוכנה לתרחישים שונים של איך העניינים עלולים להתפתח באיראן. בני ארצנו באיראן עלולים לפנות לטורקיה ולאזרבייג'ן לקבלת הגנה מהמלחמה. במקרה כזה, נצטרך לספק מקלט לבני ארצנו. אנו לא רוצים שהמלחמה תסלים לרמה כזו. בו בזמן, יש לחזק את אמצעי הביטחון באזרבייג'ן. חוגים שמרניים באיראן עלולים להקצין ולנקוט צעדים נגד מדינות אזוריות המשתפות פעולה עם ארה"ב וישראל".
יועץ הנשיא האזרבייג'ני חיכמת חג'יייב הצהיר בפורום GLOBSEC בפראג שבאקו הכינה את עצמה ל"תרחישי מתיחות" הכוללים מדינות שכנות תחת סנקציות. "מצד אחד, יש את מלחמת רוסיה-אוקראינה, מהצד השני, עימות צבאי בין ישראל לאיראן", אמר חג'יייב, וציין שאזרבייג'ן צפתה את השפעות הגלישה של המתיחות במזרח התיכון.
על אף הקרבה בין שתי המדינות, נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב לא פרסם הצהרות רשמיות פומביות על המלחמה בין ישראל לאיראן. שיחות דו-צדדיות התקיימו בין בייראמוב לשר החוץ הטורקי חכאן פידאן, כמו גם בין הנשיאים אילהם אלייב וארדואן. שני המנהיגים הביעו דאגה מההסלמה ישראל-איראן והדגישו את הצורך בדה-אסקלציה מיידית באמצעים דיפלומטיים.
הנשיא הטורקי ארדואן אמר בשיחת טלפון עם עמיתו האיראני מסעוד פזשכיאן שטורקיה מוכנה למלא תפקיד מסייע כדי לעזור בהפחתת המתיחות בסכסוך ולתמוך בחזרה למשא ומתן גרעיני.
אזרבייג'ן מנווטת בזהירות רבה בין שני שכניה הנלחמים, שומרת על ניטרליות מוצהרת תוך הכנה למגוון תרחישים אפשריים ומתן סיוע הומניטרי למדינות זרות הנפגעות מהמשבר.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".