בפיתוח דרמטי שמסמן סוף עידן של שליטה רוסית באזור הקווקז, ארמניה, טורקיה ואזרבייג'ן הגיעו להסכם היסטורי בנוגע למסדרון זנגזור – הסכם שמותיר את רוסיה מחוץ למשחק על השליטה האזורית לחלוטין ומעמיד את אזרבייג'ן כמובילה של מהפכה אזורית שמטרתה ליצור מציאות כלכלית חדשה בפני מוסקבה.
ההסכם, שהושג במהלך ביקורו האחרון של ראש הממשלה הארמני ניקול פשיניאן בטורקיה, מעביר את השליטה במסדרון הקריטי לידיים אזוריות בלבד. המסדרון, שמהווה נתיב חיבור חיוני בין אזרבייג'ן לטורקיה, יהיה מנותק לחלוטין מהשפעה רוסית.
למרות שהפרטים הרשמיים טרם פורסמו, ההסכם מסמל מהפך אסטרטגי באזור שהיה תחת השפעה רוסית עשרות שנים. הסכם זה יוצר למעשה ציר אזורי חדש שמאתגר באופן גלוי את ההגמוניה הרוסית בקווקז.
ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס)
התגובה הרוסית לא איחרה לבוא. בשבוע שעבר, מוסקבה ניסתה לערוך הפיכה נגד פשיניאן דרך ערוצי פקידות, במטרה לשבש את המשא ומתן המתמשך. הניסיון, שהתבסס על רשתות השפעה פנימיות בארמניה, נכשל והדגיש את החולשה הגוברת של המעמד הרוסי באזור.
בעקבות הכישלון, מוסקבה מנסה כעת להפעיל לחץ על אזרבייג'ן, אך גם מאמצים אלה נתקלים בהתנגדות. באקו, שנהנית מחוסן של אנרגיה בייצור המדינה ומתמיכה טורקית, מסרבת להיכנע ללחץ הרוסי.
המפנה באזור חושף את השקר שבטענתו של פוטין כי שלום באזור אפשרי רק באמצעות תיווך רוסי. למעשה, התברר שהשלום הגיע דווקא ברגע שרוסיה של פוטין עזבה את הזירה. עשרות שנים של "תיווך" רוסי באזור הביאו למעשה להנצחת המתחים והסכסוכים, כאשר מוסקבה הפיקה תועלת מהאי-יציבות האזורית. הסילוק ההדרגתי של רוסיה מהמשוואה מאפשר כעת לשחקנים האזוריים לגבש פתרונות עצמאיים.
בו זמנית, אזרבייג'ן מתבססת כמתווכת שלום אזורית חדשה ומובילה מהפכה דיפלומטית. כאשר אתמול (שישי) התקיימה פגישה פנים אל פנים בין מנהיגי אזרבייג'ן וארמניה, המדגימה את הנכונות לדיאלוג ישיר ללא תיווך רוסי.
A historic event – a face-to-face meeting between the leaders of Azerbaijan and Armenia
Putin used to push the idea that “peace in this region is only possible through Russian mediation.” In fact, it turned out that peace came as soon as Putin's Russia left.
הפיתוח הדרמטי ביותר הוא ההכרזה כי גורמים סוריים וישראליים ייפגשו בבאקו, בירת אזרבייג'ן, כך על פי מקור דיפלומטי סורי. פגישה זו, שתדון בנוכחותה החדשה של ישראל בסוריה, מעמידה את אזרבייג'ן כמתווכת פוטנציאלית בין מדינות שהיו עוינות זו לזו.
באקו מנסה ליצור מודל חדש של דיפלומטיה אזורית, שבו היא משמשת כמרכז לפתרון סכסוכים בין מדינות שונות. שגריר ישראל נפגש עם ראש ממשלת אזרבייג'ן, אם כי מקור דיפלומטי הבהיר שנשיא סוריה עצמו לא ישתתף בפגישה הסורית-ישראלית. עם זאת, עצם קיומה של פגישה כזו מציב את באקו כמרכז דיפלומטי חשוב במזרח התיכון החדש.
מעבר לתפקיד הדיפלומטי, אזרבייג'ן מובילה מהפכה כלכלית שמטרתה ליצור מציאות חדשה מול רוסיה. נחתם מזכר הבנות בין חברת הנפט הממלכתית של אזרבייג'ן (SOCAR) לבין ממשלת הרפובליקה הערבית הסורית, המתווה שיתוף פעולה בתחום האנרגיה.
הסכם זה מדגיש את הרצון של מדינות באזור לפתח חלופות אנרגטיות לרוסיה ולהקים רשתות סחר חדשות שעוקפות את מוסקבה. אזרבייג'ן, עם עושרה בגז וטבע, מציבה עצמה כחלופה אמינה לאנרגיה רוסית, תוך יצירת תלות כלכלית חדשה שמחלישה את אחיזתה של רוסיה באזור.
האסטרטגיה האזרבייג'נית כוללת בניית ציר כלכלי חדש שמחבר בין אסיה, אירופה והמזרח התיכון תוך עקיפת רוסיה. מסדרון זנגזור, שיהיה מנותק לחלוטין מהשפעה רוסית, עשוי להפוך לנתיב חיוני למסחר ולאנרגיה, תוך יצירת כלכלה אזורית עצמאית.
מכלית נפט רוסית (צילום: רויטרס)
החברות האזרבייג'ניות מרחיבות את פעילותן במדינות שהיו בעבר תחת השפעה רוסית, ומציעות להן חלופות אמינות לשיתוף פעולה כלכלי. זו מהפכה שקטה, שמטרתה לנתק מדינות מהתלות הכלכלית ברוסיה.
ההתפתחויות באזור הקווקז מהוות חלק ממגמה רחבה יותר של התרופפות האחיזה הרוסית באזורים שהיו תחת השפעתה. מהמזרח התיכון ועד למרכז אסיה, בעלות הברית של מוסקבה מחפשות חלופות ומפתחות קשרים חדשים.
אזרבייג'ן, שמנצלת את מיקומה האסטרטגי ואת משאבי האנרגיה שלה, מתבססת כגשר בין אירופה, אסיה והמזרח התיכון. הציר החדש בין טורקיה, ארמניה ואזרבייג'ן עשוי לשנות באופן יסודי את המפה הגיאופוליטית של האזור.
יחד עם זאת, התפקיד הדיפלומטי החדש של אזרבייג'ן כמארחת דיונים בין ישראל וסוריה, לצד המאמצים שלה לתווך בין מדינות נוספות, מעיד על השינוי הדרמטי במאזן הכוחות האזורי. באקו לא רק מתנתקת מהשפעה רוסית, אלא גם בונה מודל חדש של שיתוף פעולה אזורי שמעמיד אותה כמובילה של עידן חדש.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".