שיתוף פעולה מסקרן נרשם לאחרונה בין שני אתרי אוכל איכותיים בתל אביב: “הולשטיין בורגר" ו"מעדניית יום טוב". המפגש, שנולד מתוך חברות מקצועית עמוקה והבנה משותפת בחומרי גלם, הוליד קולקציית קפסולה חדשה ומעניינת של ארבעה המבורגרים, המבקשת לפרש מחדש את הקלאסיקה הבשרית האהובה.
הרושם הראשוני, עוד לפני הביס, הוא של דיאלוג עשיר בין עולמות: הקצבות המדויקת של בשארה חינאווי מ"הולשטיין", דור רביעי למשפחת קצבים עם חיבור אינטימי לבשר ועין חדה להרכבים מינימליסטיים, פוגשת את האסתטיקה הדליקטסית של “יום טוב" המשפחתית. הציפייה היא למפגש בין חומרי גלם ברמה גבוהה לפשטות קרניבורית ממכרת, והיא בהחלט מתממשת בשתי המנות שטעמנו.
כבר בביס הראשון בהמבורגר קורנביף וארטישוק ניכרת הרמוניה. רצועות הקורנביף הצרובות על הפלאנצ’ה מציגות עסיסיות עדינה ונוכחות בשרית מודגשת, אך אינן משתלטות. טופינג הארטישוק הצרוב, העגבניות המיובשות, הארוגולה והבצל, יוצר שכבות טעם מתעתעות – מלוח, מתוק־חמוץ ועשבוני – שמתלכדות לכדי חוויה מענגת. זהו המבורגר שמוכיח כי שילובים “כבדים" לכאורה יכולים לייצר גם קלילות מאוזנת.
בהמבורגר רוסטביף וצ’ימיצ’ורי הקלאסיקה מקבלת זריקת מרץ ים־תיכונית. פרוסות רוסטביף עסיסיות, אף הן צרובות במדויק, מהוות בסיס יציב ועתיר טעם. הצ’ימיצ’ורי החרפרף הוא הטוויסט המפתיע – הוא אינו משתמש רק בחריפות, אלא מביא עימו רעננות שמעירה את החך. ירקות קלאסיים (חסה, עגבנייה, בצל סגול ומלפפון חמוץ) משלימים את הפאזל ומעניקים פריכות ועסיסיות מול עושר הבשר.
קולקציית הקפסולה של "הולשטיין" ו"יום טוב" היא יותר מסתם המבורגר – זוהי הצהרה קולינרית. היא מוכיחה שדיוק בחומרי גלם, לצד הבנה מעמיקה של טעמים, יכולים לייצר מנות שמאתגרות את החך ומשאירות חותם, כל זאת בלי לאבד את נשמת הבורגר הפשוטה (76 שקלים, עם צ’יפס). “הולשטיין", אבן גבירול 21, תל אביב, 054־5540640 (לא כשר).
מתכון לאמצע החיים: עמוד האינסטגרם של דני גיל בן ה־48 מציג מתכונים, חיבור אנושי – והצלחה מפתיעה בעולם הווירטואלי של אינסטגרם וטיקטוק שולטים פרצופים צעירים ותזזיתיים. אלא שלצידם מתבלט לאחרונה קול בשל וייחודי: דני גיל, בן 48 מבת חפר, שחשב תחילה להציג שולחנות שוק, ומצא עצמו כובש את האינסטגרם דווקא באמצעות מתכוניו. השבוע הוא חגג ציון דרך מרשים: 60 אלף עוקבים.
“זה באמת התחיל עם רעיון שונה לגמרי, שולחנות שוק מעוצבים לאירועים, וקראתי לדף האינסטגרם ‘אני בשוּק’", הוא מספר. “אבל אז התחלתי לפרסם פה ושם מתכונים, ופתאום הם התחילו לעוף. העוקבים ביקשו עוד, שיתפו, שמרו. החיים לוקחים אותך למקום שלא תכננת, אבל כזה שמתאים לך הרבה יותר. היום אין שולחנות, יש רק מתכונים. והשם? הוא נשאר. יש בו משהו חצוף ומפתיע.אני מופתע בכל פעם מחדש מהאהבה שהעמוד מקבל. לא חשבתי במונחים של ‘לכבוש את הרשת’. חשבתי יותר בקטע של ‘יאללה, נעלה תמונה יפה’. וגיליתי שזה קורה וזה עובד. זה אפשרי, וזה אפילו מתוק יותר בגילנו. כי כשאתה מגיע עם ניסיון חיים, אתה יודע מי אתה, ואתה לא מתנצל על מה שאתה מביא לשולחן. 60 אלף עוקבים? זו לא רק כמות, זו תחושה של קהילה. זה לדעת שיש עשרות אלפי אנשים שמחכים למתכון הבא שלך, מקשיבים למה שיש לך לומר ומשחזרים את מה שיצרת במטבח הפרטי שלהם. זה מדהים. אני אומנם בן 48, אבל הלב חוגג כאילו זה 28".
דני גיל (צילום: צילום פרטי)
הצלחתו בתחום הנשלט לרוב על ידי צעירים ונשים מעוררת תהיות. גם הוא עצמו מתקשה להסביר: “אני מבשל כמו שאני חי, בגובה העיניים, מהלב, עם ניסיון חיים שעוזר לי לדייק טעמים, עם סבלנות להכין ציר כמו שצריך ועם יכולת להבין שאוכל הוא לא רק אוכל – הוא דרך לתקשר, לחבר, לגעת. הקהל מרגיש את זה. אני לא רודף טרנדים, אני בונה קשרים".
המתכון שהזניק את העמוד הוא פסטה בצלים מקורמלים. “זו הייתה נקודת המפנה", גיל אומר. “המתכון חצה את רף מיליון הצפיות, עם עשרות אלפי שיתופים ושמירות. ההצלחה האמיתית הייתה לראות את ההדים שהוא יצר בבתים של אנשים: ‘הילדים שלי לא נוגעים בבצל בחיים. ופתאום הם עפו על המנה שלך ולא השאירו לי כלום’. שם זה פוגע בול. לא בלייקים, בלב".
אפשר להתפרנס מלהיות משפיען אוכל? “אני עוד לא בשלב שבו אני מתפרנס מהעמוד באופן מלא, אבל בהחלט נהנה מהדרך. יש שיתופי פעולה מפנקים, חיבורים עם אנשים, קהילה מדהימה וחברים חדשים שהכרתי. אני מאמין שכל דבר טוב נבנה בצעדים קטנים. אם תשאל אותי שוב בעוד שנה, אולי אפילו בעוד כמה חודשים, אני מקווה שאוכל לענות לך ב’כן!’".
הסיפוק הגדול ביותר, לדברי גיל, הוא לראות את המנות שלו על שולחנות העוקבים: “יש משהו כמעט לא ייאמן בזה שאתה עומד במטבח שלך, קוצץ בצל, ובסוף מישהו בצפון, בדרום או בלוס אנג’לס מכין ואוכל את מה שדמיינת". ועצתו לבוגרים אחרים שאוהבים לבשל ושוקלים להיכנס לתחום: “אל תיבהלו מהטכנולוגיה. מצלמה טובה זה אחלה, אבל לב זה מה שעובר מסך". באינסטגרם: ani.beshuk@.
עם גרידת לימון, גבינה או רוטב משוגע. במנה של שף או בשיפודייה שיודעת את העבודה. ליד המבורגר או סתם ככה בצלחת – בתוספת מלח בלבד. צ'יפס הוא מאכל שפשוט אי אפשר להפסיק לאכול, בעיקר בכמה מקומות שהפכו אותו ליצירת מופת. לפניכם רשימה רותחת
מה שאני צריכה כדי להפוך את הימים החמים האלה לנסבלים קצת יותר זה בריזה במרפסת, קפה קר ולצידו משהו מתוק ומפנק: גלידות ומתוקים צוננים תוצרת בית. נתחיל במתכון להכנת גלידה ביתית. לפני כשלושה עשורים המתכון פורסם לראשונה במדור המיתולוגי שלי בעיתון "לאשה" שנקרא "עוגת השבוע", ומאוחר יותר הוא שובץ באחד מספרי העוגות שיצא תחת שם זה.
עם השנים הוא עבר לא מעט שדרוגים ושיפורים, כשבכל פעם נשענתי על הגרסה המקורית וערכתי לה שינויים בהתאם לרוח התקופה. פעם הגלידה התאימה לילדים, בפעם אחרת למבוגרים, אבל תמיד היא הייתה פינוק קריר ומתוק לקיץ. דבר אחד לא השתנה: מעולם לא עשיתי שימוש במכונת גלידה.
לא נעים לי לומר, אבל עד היום איני משתמשת במכונה להכנת גלידה. נכון, אני עוסקת בתחום הקולינריה וידועה כחובבת גאדג'טים למטבח, אבל לא מצאתי לנכון לרכוש מכונה כזו, גם לא את הפשוטה והקטנה. במקום זה ערכתי ניסויים, שילבתי טעמים, הוספתי תוספות איכותיות ועבדתי על גרסה מהירת הכנה, הכי טובה שאפשר. גם אם במטבח שלכם לא מככבת מכונת גלידה, עדיין תוכלו להכין את גלידת שוקולד האגוזים המובאת כאן.
זו גלידה משפחתית שתשמח לקבל תוספות כמו פקאנים מסוכרים, פירות מסוכרים, פצפוצי שוקולד, עוגיות אוראו מרוסקות ועוד תוספות כיד הדמיון הטובה עליכם. כל תוספת שנכנסת לבלילה – גבינה שמנה, שוקולד מיוחד, תמציות איכותיות, ממרחים, עוגיות או פירות – משפיעה על הגוון, המרקם והטקסטורה של הגלידה, וכמובן על הטעם. אפשר לחלק את הכמות לשניים: מחצית מהגלידה השאירו בטעם וניל, ולמחציתה הוסיפו שוקולד מריר מומס או חצי קופסה של ממרח שוקולד אגוזים.
המתכון השני שמובא כאן הוא להכנת קרם בוואריה עם שוקולד לבן ופצפוצי שוקולד. זו מנה מרשימה לכל הדעות, אם כי היא לא מצריכה עבודה רבה או שימוש בטכניקה מסובכת, וגם לא חומרים מורכבים. במנה זו אני אפילו משלבת גביעי מעדני חלב פשוטים (לא עלינו!), אבל כשהיא מוגשת לשולחן, היא סוחטת מחמאות שגורמות לי נחת. אני בטוחה שזה גם מה שיקרה אצלכם.
נסיים ב"כדורי שוקולד" בלי שוקולד. זהו קינוח מתוק שמתאים לסיום של ארוחה בשרית, משום שהמתכון הוא פרווה. וזה לא היתרון היחיד של הקינוח הזה: הוא גם מתאים למי שמקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה. במתכון הזה השתמשתי בתמרים, אבקת חרובים וזרעי צ'יה במקום בשוקולד.
את החמאה החלפתי בשמן קוקוס, ובמקום ביסקוויטים השתמשתי בסוגים שונים של אגוזים, שאותם טחנתי עד דק. במקום לצפות את הכדורים בסוכריות צבעוניות, גלגלתי חלק מהם בשומשום קלוי ואת חלקם בתערובת של אגוזים, פיסטוקים וזרעי צ'יה. את הכדורים המצופים הכנסתי לכלי אטום ואחסנתי במקפיא. כך תמיד יהיה לי קינוח מתוק ומפתיע בסיום ארוחה או סתם מול המרקע.
גלידת שוקולד ואגוזים
החומרים (לתבנית כיכר): • 500 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 38% שומן, קרה • 2־1 טיפות תמצית וניל איכותית או ליקר שוקולד • 1 גביע (400 גרם) חלב מרוכז • 100 גרם שוקולד מריר, מומס במיקרוגל במספר פולסים, או ממרח שוקולד אגוזים • 100 גרם שוקולד מריר עם אגוזים, שבור לפיסות קטנות או גרוס
לעיטור: • ½ כוס ברס בוטנים או אגוזים (בוטנים קלויים מקורמלים, להשיג בחנויות למוצרי אפייה) • ½ כוס פולי קקאו גרוסים
גלידת שוקולד ואגוזים (צילום: פסקל פרץ-רובין)
אופן ההכנה: יוצקים לקערת מערבל חשמלי את השמנת המתוקה ומקציפים במהירות בינונית־גבוהה, עד לקבלת מרקם של קציפת מוס. רצוי לא להקציף יתר על המידה.
מוסיפים את החלב המרוכז ואת תמצית הווניל או ליקר השוקולד וממשיכים להקציף במהירות נמוכה תוך שמירה על מרקם המוס התפוח.
מוסיפים בתנועות קיפול עדינות את השוקולד המומס ומבליעים במסה. מוסיפים את חתיכות השוקולד ומבליעים היטב בגלידה.
מעבירים את התערובת לתבנית בשכבה אחידה. מעטרים עם מעט ברס בוטנים או אגוזים ופולי קקאו. מכסים בניילון נצמד ומעליו מניחים יריעת אלומיניום. סוגרים היטב. מכניסים למקפיא למספר שעות או למשך הלילה.
יש להוציא את הגלידה מהמקפיא כרבע שעה לפני ההגשה.
דרגת הקושי: בינונית משך ההכנה: 20 דקות, לא כולל זמן הקפאה סוג המנה: חלבית
טיפסקל: # השימוש בחלב מרוכז הופך את הגלידה למתוקה מאוד. תוספת של שמנת מתוקה תעדן את המתיקות. אפשר להוסיף עד מכל שלם (250 מ"ל). # אפשר להוסיף לגלידה אגוזים מסוכרים גרוסים, כדורי שוקולד לבן וחום, קורנפלקס מצופה שוקולד ועוד. # חשוב להותיר מעט רווח בין מסת הגלידה לשולי התבנית או כלי ההקפאה, כי המסה מתפשטת. # אם תרצו לפרוס את הגלידה הקפואה לפרוסות, כמו עוגה, רפדו את התבנית בניילון נצמד לפני ההקפאה והשאירו שוליים רחבים. אני מעדיפה להשתמש בתבניות כיכר מסיליקון ובעזרת כף גלידה לחלץ כדורים מתוך התבנית. # חשוב לאטום היטב את התבנית בניילון נצמד ואחר כך ברדיד אלומיניום.
קרם בוואריה שוקולד לבן ופצפוצי שוקולד
החומרים (ל־15 רינגים מספר 7 או לתבנית 22 ס"מ או ל־2 תבניות כיכר קטנות):
לבסיס הקרם: • 150 גרם פירורי ביסקוויטים איכותיים (או אוראו או שקדים) או עוגה או לשונות חתול (בישקוטים)
לקרם הבוואריה: • 50 גרם שוקולד לבן קצוץ • 25 גרם חמאה • ½ שקית ג'לטין • ¼ כוס מים רותחים • 2 מעדני חלב בטעם וניל • 1 מכל שמנת מתוקה (250 מ"ל) • 2 כפות אבקת סוכר • 2 כפות ברס בוטנים (בוטנים מקורמלים) גרוסים • 100 גרם שוקולד מריר או פצפוצי שוקולד קצוצים דק
לעיטור: • כ־15 יחידות קטנות של קצפיות (נשיקות) מוכנות • ½ כוס ברס בוטנים (בוטנים מקורמלים) קצוצים • 2 כפות סילאן או סירופ מייפל
קרם בוואריה שוקולד לבן (צילום: פסקל פרץ-רובין)
אופן ההכנה: מרפדים תבנית בנייר אפייה. חשוב לבדוק שהתבנית יכולה להיכנס למקרר או למקפיא ושתוכל להכיל את הרינגים. מסדרים את הרינגים בתבנית. תבנית אחת לא מספיקה? קחו 2 תבניות.
מסדרים בתוך הרינגים שכבה של פירורי ביסקוויטים בעובי של כ־1 ס"מ. מהדקים היטב לבסיס ולדפנות. לחלופין קורצים בסיסים מעוגת טורט או מסדרים חצאי בישקוטים ברינגים.
מניחים בקערת זכוכית בינונית את השוקולד הלבן והחמאה וממיסים בפולסים במיקרוגל.
בקערית נפרדת מערבבים את הג'לטין והמים עד להמסה חלקה של הג'לטין. מוסיפים את התערובת בבחישה נמרצת ומהירה אל השוקולד המומס.
בקערה נוספת מערבבים את מעדני החלב. מוסיפים אליהם את השוקולד הלבן והג׳לטין ומערבבים היטב.
בקערת מערבל חשמלי מקציפים את השמנת תוך הוספת אבקת הסוכר, עד לקבלת קציפה יציבה וחלקה. מבליעים לתוכה בפעם או פעמיים את בלילת השוקולד והמעדנים. מוסיפים את ברס הבוטנים והשוקולד הקצוץ ומבליעים לתערובת אחידה.
יוצקים את הבוואריה המוכנה לתוך הרינגים ומשטחים. מכניסים לחצי שעה למקפיא. מניחים במרכז כל רינג קצפית ("נשיקה") אחת. שומרים במקרר עד להגשה.
משחררים בזהירות מהרינג אל צלחת הגשה אישית, מזלפים מעל סילאן או מייפל ומפזרים ברס.
דרגת הקושי: בינונית משך ההכנה: כחצי שעה, לא כולל זמן ההקפאה סוג המנה: חלבית
טיפסקל: # אפשר להכין מראש את הבוואריה האישית ולשמור במקפיא לכל אירוע ואורחי פתע. # במקום רינגים אישיים, אפשר להכין את הבוואריה בכלי הגשה גדול ולפרוס למנות.
כדורי שוקולד תמרים
החומרים (ל־25־20 כדורים): • 500 גרם תמרים מגולענים ומעוכים • 3 כפות אבקת קקאו או אבקת חרובים • 3 כפות דבש • ½ כוס סוכר • 1 כף שמן קוקוס • 2 כפות מים או מיץ • מיץ מ־½ לימון • ½ כפית זנגביל (ג'ינג'ר) טחון • ¼ כפית ציפורן טחונה • 1 כפית קינמון טחון • 1 כוס שומשום קלוי • ½ כוס אגוזי מלך שלמים קלויים
לציפוי: • 1 כוס שומשום בהיר וכהה קלוי או זרעי צ'יה או פיסטוקים גרוסים או בוטנים גרוסים
כדורי שוקולד תמרים (צילום: פסקל פרץ-רובין)
אופן ההכנה: שמים בסיר את התמרים המעוכים ומחממים על אש נמוכה. מוסיפים תוך בחישה את אבקת החרובים או הקקאו, הדבש, הסוכר, המים, מיץ הלימון, הזנגביל, הציפורן והקינמון.
מוסיפים את השומשום והאגוזים ומערבבים. ממשיכים לבשל תוך בחישה כ־5 דקות. מסירים מהלהבה ומצננים מעט.
מניחים את השומשום או הצ'יה בצלחת. נוטלים מעט מעיסת התמרים ויוצרים כדורים קטנים בקוטר 2־3 ס"מ. מגלגלים בכל ציפוי שתבחרו ושומרים במקפיא. אפשר, כמובן, להשאיר את הכדורים כפי שהם, ללא ציפוי.
דרגת הקושי: קלה משך ההכנה: כחצי שעה סוג המנה: פרווה
יש רגעים בחיים שבהם מתחשק ביס מתוק, רך וחמים – עם ריח של קינמון וזיגוג לבן מעל. או במילים אחרון: בא לך סינמון רול (או בשמו העברי – שבלול קינמון) אבל לא בא לך לחכות עכשיו לבצק שתופח שעה, לגלגל 12 יחידות או ללכלך מיקסר. בדיוק בשביל זה נולד המתכון הוויראלי של Cake On The Run – דף אינסטגרם וטיקטוק של לורה, בלוגרית אפייה בריטית שלא מאמינה בלסבך דברים מיותרים.
במקום בצק שמרים והמתנה, לורה משתמשת בקמח תופח ובמשקה מוגז כמו סודה או לימונדה. במקום המתנה – פשוט מערבבים, מגלגלים ומחממים. והזמן? 90 שניות במיקרוגל, או עד 10 דקות באייר-פרייר. המתכון שלה מיועד למנה אחת, בלי שאריות ועם תוצאה שמרגישה כמו חיבוק קינמוני אישי באמצע היום.
היתרון הגדול? יש גם גרסה טבעונית וגרסה ללא גלוטן שמרגישה (ומן הסתם גם מריחה) בדיוק אותו דבר. מה צריך לעשות? להחליף את החמאה בממרח טבעוני, ולהשתמש בקמח ייעודי לרגישים לגלוטן, תוך הוספה קטנה של עוד נוזלים כדי לשמור על גמישות.