למרות עצירת הסיוע, דובר הפנטגון, שון פרנל, אמר ש"הצבא האמריקני מעולם לא היה מוכן ובעל יכולות גבוהות יותר הודות לנשיא טראמפ ולמנהיגותו של השר הגסת'". דוברת הבית הלבן טענה: "עוצמת צבא ארצות הברית נותרה ללא עוררין – פשוט תשאלו את איראן".
למרות זאת, תת-מזכיר שר ההגנה לענייני מדיניות, אלברידג' קולבי, מסר כי הפנטגון "ממשיך לספק לנשיא אפשרויות חזקות להמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה", אך הוסיף: "המשרד בוחן ומתאים את גישתו להשגת מטרה זו תוך שמירה על מוכנות הכוחות האמריקניים על פי סדרי עדיפויות ההגנה של הממשל".
ארצות הברית סיפקה לאוקראינה סיוע צבאי בשווי עשרות מיליארדי דולרים מאז הפלישה הרוסית ב-2022, אך טראמפ – שהבטיח לסיים את המלחמה "תוך יום אחד" – שינה את סדרי העדיפויות של הממשל כשהחליף את ג'ו ביידן בינואר.
חבר הפרלמנט האוקראיני פדיר וניסלבסקי, ממפלגת השלטון אמר כי ההחלטה "כואבת, ובתוך הרקע של מתקפות הטרור שרוסיה מבצעת נגד אוקראינה זו סיטואציה מאוד לא נעימה". מקור צבאי אוקראיני אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית שקייב "תלויה מאוד באספקת נשק אמריקנית, למרות המאמצים שמתבצעים בנושא, אבל יהיה לנו קשה בלי תחמושת אמריקנית".
הקרמלין, מצדו, בירך על הידיעה על צמצום משלוחי הנשק, וטען כי הפחתת זרם הנשק לקייב תסייע לסיים את הסכסוך מהר יותר. "ככל שפחות נשק יישלח לאוקראינה, כך יסתיים ה'מבצע הצבאי המיוחד' מוקדם יותר", אמר דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, שהתייחס למלחמה בשמה הרשמי ברוסיה.