הממשלה האוקראינית טענה כי הפגיעה בסמכויות הלשכה הלאומית למאבק בשחיתות נובעת מהשפעה רוסית. יום לפני שהחוק השנוי במחלוקת עבר, שירות הביטחון האוקראיני ומשרד התובע הכללי ערכו חיפושים ומעצרים בלשכה בטענה כי היא חדורה במרגלים רוסים.
מערכת המאבק העצמאית בשחיתות באוקראינה הוקמה לפני עשור בלחץ של מדינות מערביות ובפיקוחן. היא הייתה תנאי מפתח לקבלת סיוע בינלאומי ולחיזוק היחסים הדיפלומטיים של אוקראינה בעת שהכריזה על רצונה להתקרב לאירופה בעקבות הפלישה הרוסית הראשונה, ב־2014.
"האיחוד האירופי מודאג מהצעדים האחרונים של אוקראינה בנוגע למוסדותיה למאבק בשחיתות", אמר דובר נציבות האיחוד האירופי גיום מרסייה. "האיחוד מעניק סיוע כספי משמעותי לאוקראינה, כתלות בהתקדמות בשקיפות, ברפורמה משפטית ובממשל דמוקרטי."
מאבק יעיל בשחיתות הוא גם תנאי מרכזי להצטרפותה של אוקראינה לאיחוד האירופי. נציבת ההרחבה של האיחוד, מרטה קוס, ביקרה את חקיקת החוק וכתבה ברשתות החברתיות: "פירוק מנגנוני ההגנה המרכזיים על עצמאותה של הלשכה הלאומית הוא צעד חמור לאחור". היא הדגישה כי שני הגופים הם "חיוניים" למסלול האירופי של אוקראינה.
שגרירי מדינות G7 אמרו גם הם שהם מבקשים לדון בלחצים המופעלים על שני הגופים למאבק בשחיתות מול הנהגת אוקראינה.
עם זאת, בעלי בריתה של אוקראינה יתקשו לעצור את הסיוע הצבאי לקייב, בשעה שכוחותיה מתמודדים עם קשיים בחזית הלחימה.