ברקע המתיחות הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה, אוסטרליה הודיעה הבוקר (שלישי) כי היא מגרשת את שגריר איראן, זאת לאחר שראש הממשלה אנתוני אלבנז האשים את טהרן בביצוע שני פיגועים אנטישמיים בערים המרכזיות סידני ומלבורן. משמרות המהפכה יוגדרו כארגון טרור בחוק האוסטרלי. כך דווח בסוכנות הידיעות רויטרס.
בהצהרה הרשמית מטעם אוסטרליה הוזכר כי מאז תחילת המלחמה בעזה בתים, בתי ספר, בתי כנסת וכלי רכב באוסטרליה היוו מטרות לוונדליזם והצתה אנטישמית. הובהר כי סוכנות הביטחון האוסטרלית אספה מידע מודיעיני אמין לפיו ממשלת איראן הובילה והנחתה לפחות שני פיגועים, כך אמר אלבנז בתדרוך עיתונאים.
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אלבנז הצהיר כי אוסטרליה השעתה את פעילותה בשגרירותה בטהרן וכל הדיפלומטים שלה הועברו למדינה שלישית והוסיף כי ממשלתו תגדיר את משמרות המהפכה האסלאמית של טהרן כארגון טרור.
"איראן ניסתה להסוות את מעורבותה, אך ASIO מעריכה שהיא עומדת מאחורי הפיגועים על המטבח של לואיס קונטיננטל בסידני ב-20 באוקטובר בשנה שעברה, ועל בית הכנסת עדאס ישראל במלבורן ב-6 בדצמבר", אמר אלבנז והוסיף כי ארגון המודיעין הביטחוני האוסטרלי מסר כי סביר להניח שאיראן הנחתה פיגועים נוספים.
Melbourne, Australia 📍
The synagogue was fire bombed and doused in petrol while there were Jews in side.
This is what they mean when they say “Globalise the Intifada”
כזכור, אלבנזי גינה בזמנו את ההצתה בבית הכנסת וכינה אותה כ"התקפה מכוונת ולא חוקית", באומרו שהאחראים צריכים "לעמוד בפני מלוא חומרת החוק". כ־60 כבאים הוזעקו לבית הכנסת על מנת להתמודד עם השריפה.
"אלה היו מעשי תוקפנות יוצאי דופן ומסוכנים שאורגנו על ידי מדינה זרה על אדמת אוסטרליה", אמר אלבנז. "אלה היו ניסיונות לערער את הלכידות החברתית ולזרוע מחלוקת בקהילה שלנו".
שריפה בבית כנסת באוסטרליה (צילום: צילום מסך רשתות חברתיות לפי חוק 27א לזכויות יוצרים)
כזכור לאחרונה נכנסו ישראל ואוסטרליה למשבר דיפלומטי בעקבות החלטת אוסטרליה לבטל את אשרות הכניסה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן. נתניהו תקף את ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבינזי באופן רשמי, בחשבון הטוויטר באנגלית של ראש ממשלת ישראל.
בחשבון נכתב: "ההיסטוריה תזכור את אלבניזי על מה שהוא: פוליטיקאי חלש שבגד בישראל ונטש את יהודי אוסטרליה". ברשת סקיי ניוז, נחשף מכתב בו נתניהו האשים את אלבניזי בכישלון במאבק נגד האנטישמיות שמתגברת ברחבי אוסטרליה והאשים אותו כי החלטתו להכיר במדינה פלסטינית – תדלקה את האנטישמיות האוסטרלית.
אירועי השנאה כלפי יהודים עלו בצורה דרמטית: מ-495 מקרים ב-2023 ל-2,062 מקרים ב-2024, עלייה של יותר מ-300%. זהו הגידול הגבוה ביותר בעולם המערבי. במהלך השנה החולפת תועדו מקרים קיצוניים: בספטמבר 2024 הותקף תלמיד יהודי בבית הספר. ב-6 בדצמבר 2024 נשרף לגמרי בית הכנסת Adass Israel במלבורן באמצעות, אירוע שהוגדר כטרור. ב-21 בינואר 2025 הוצת מעון יום במארובה, סידני, הסמוך לבית כנסת ולבית ספר יהודי, עם סיסמאות אנטישמיות. ב-17 בינואר הותקפו בית ורכבים של מנהיג קהילה יהודי לשעבר בסידני. ב-10 ו-11 בינואר הושחתו שני בתי כנסת בסידני, כולל ניסיון הצתה של בית הכנסת ניוטאון.
הושקעו משאבים רבים על מנת לצמצם את התופעה ובכל זאת, נראה כי התוצאות המספריות מעידות על המשך ההסלמה. העלייה של יותר מ-300% הפכה את אוסטרליה למדינה עם הגידול הגבוה ביותר במקרי אנטישמיות בעולם המערבי.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".