Connect with us

חדשות בעולם

אוניברסיטת קולומביה תשלם לממשל טראמפ 200 מיליון דולר

Published

on




הבית הלבן ביטל מימון בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר לאוניברסיטת קולומביה, בטענה כי היא כשלה בהגנה על סטודנטים יהודים. כעת, הושג הסכם מקיף שיחזיר את התקציבים בתמורה לשורת התחייבויות, בהן איסור על שיקולי גזע בקבלה וצעדים לצמצום אנטישמיות בקמפוס

לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס", אוניברסיטת קולומביה תשלם קנס של 200 מיליון דולר כדי לחדש את מימון המחקר הפדרלי שנשלל ממנה על רקע טענות לאנטישמיות. כזכור, ממשל טראמפ ביטל מעל 400 מיליון דולר במענקי מחקר לאוניברסיטת קולומביה, בטענה שלא עשתה די כדי להגן על סטודנטים יהודים מהטרדות. כעת, האוניברסיטה הסכימה לשלם קנס של 200 מיליון דולר כדי ליישב את המחלוקת ולהחזיר לעצמה את המימון, כך נמסר בהודעה מטעמה.

במסגרת ההסכם, קולומביה מתחייבת גם לציית לחוקים האוסרים על שיקולים של גזע בקבלה ללימודים ובגיוס עובדים, וליישם התחייבויות נוספות להפחתת אנטישמיות וחוסר שקט בקמפוס, כפי שסוכם כבר בחודש מרץ.

הפגנה באוניברסיטת קולומביה (צילום: רויטרס)
הפגנה באוניברסיטת קולומביה (צילום: רויטרס)

לפי הדיווח, ההסכם שם קץ ליותר מחצי תריסר חקירות פתוחות בנוגע להפרת זכויות אזרח מצד האוניברסיטה. הוא יפוקח על ידי גורם בלתי תלוי, אשר יסוכם מראש בין הצדדים, וידווח לממשל מדי חצי שנה. בנוסף, קולומביה תשלם 21 מיליון דולר כדי להסדיר חקירות נפרדות שנוהלו על ידי נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה (EEOC).

"זהו צעד חשוב קדימה לאחר תקופה ממושכת של בדיקות פדרליות ואי ודאות מוסדית", מסרה הנשיאה בפועל של קולומביה, קלייר שיפמן. "ההסכם גובש בקפידה כדי לשמור על הערכים שמגדירים אותנו ולאפשר את חידוש שיתוף הפעולה המחקרי עם הממשלה הפדרלית".

העיתון מדגיש כי מדובר באבן דרך משמעותית במאמצי ממשל טראמפ "להחזיר את האוניברסיטאות העילית למסלול", כפי שניסחו זאת גורמים בממשל. קולומביה היא הראשונה שמגיעה להסדר מוסכם בתגובה לטענות על אנטישמיות בקמפוס. אוניברסיטת הרווארד, שתבעה את הממשל על הקפאת מימון, עדיין מנהלת מו"מ לשיקום התקציבים שלה. הציפייה היא שההסכם עם קולומביה יהווה תבנית להסדרים עתידיים.

הפגנת תמיכה בפלסטינים בהארוורד (צילום: REUTERS/Brian Snyder)
הפגנת תמיכה בפלסטינים בהארוורד (צילום: REUTERS/Brian Snyder)

שרת החינוך לינדה מקמהון כינתה את ההסכם "רעידת אדמה במאבק הלאומי להטיל אחריות על מוסדות שמקבלים כספי ציבור – בכל הנוגע לאפליה והטרדות אנטישמיות". לדבריה, "הרפורמות של קולומביה הן מפת דרכים עבור מוסדות עילית שמעוניינים להשיב את אמון הציבור האמריקני על ידי חידוש מחויבותם לאמת, למצוינות ולשיח אזרחי".

עוד לפי הדיווח, ההסכם יחזיר את מרבית המענקים שנשללו לקולומביה – מעל 400 מיליון דולר שהוקפאו במרץ על ידי המכון הלאומי לבריאות (NIH) ומשרד הבריאות האמריקאי. בנוסף, קולומביה תוכל גם להתמודד שוב על מענקים חדשים, התשלום יתבצע בשלושה תשלומים לאורך שלוש שנים.

קולומביה מקבלת מדי שנה כ־1.3 מיליארד דולר במענקי מחקר פדרליים. לפי האוניברסיטה, כל התקציבים הללו היו בסכנת ביטול לו הייתה נותרת ברשימה השחורה של הבית הלבן. אובדן מימון המחקר איים לשבש עבודה מדעית של עשרות שנים, והביא את האוניברסיטה לנקודת "שבר" בכל הקשור למצוינותה המחקרית.

הםגנות פרו פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה (צילום: טום רוזנצווייג)
הםגנות פרו פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה (צילום: טום רוזנצווייג)

יחד עם זאת, עיתון ה"ניו יורק פוסט" מדגיש כי להסכם עם הבית הלבן יש מחיר – הוא מערער את עצמאותה של אוניברסיטה פרטית, ולטענת המבקרים, נותן לגיטימציה לאסטרטגיה של ממשל טראמפ, שנקט באמצעים כלכליים כדי להשיג מטרות פוליטיות־תרבותיות של ריסון המחאה באוניברסיטאות.

הממשל הודיע לראשונה ב־7 במרץ על ביטול מענקים בגובה 400 מיליון דולר לקולומביה – צעד חריג שהפך את האוניברסיטה לראשונה שנענשה כלכלית על פי הטענות לאנטישמיות. זמן קצר לאחר מכן, גם מוסדות כמו הרווארד, קורנל ונורת’ווסטרן נכנסו למוקד הביקורת.

בהמשך התברר כי היקף הפגיעה היה רחב יותר. לפי חוקרי פרויקט Grant Watch, שמנטרים את פעולות הממשל, הוקפאו מענקים בהיקף של כ־1.2 מיליארד דולר מהמכון הלאומי לבריאות בלבד. סוכנויות אחרות, בהן הקרן הלאומית למדע (NSF), נקטו צעדים דומים.

כשבוע לאחר ההודעה הראשונה, שלח צוות המאבק הממשלתי באנטישמיות מסמך עם תשע דרישות שעל קולומביה היה לעמוד בהן כתנאי לפתיחת משא ומתן על החזרת המימון. רבות מהדרישות הללו נכללות בהסכם הסופי.

מפגינים באוניברסיטת קולומביה (צילום: רויטרס)
מפגינים באוניברסיטת קולומביה (צילום: רויטרס)

כאמור, ההסכם תקף לשלוש שנים, ונחתם בין קולומביה לבין כמה סוכנויות פדרליות, בהן משרד המשפטים ומשרד החינוך. כנהוג בהסכמים מסוג זה, נכתב כי הוא נחתם לצורך מניעת התדיינות משפטית ממושכת, ואינו מהווה הודאה באשמה.

עם זאת, נכללה בו הצהרה שלפיה קולומביה שומרת על עצמאות אקדמית, וכי ההסכם אינו מעניק לממשל סמכות להתערב בתכני הוראה, בקבלת סטודנטים, במינויים אקדמיים או בהחלטות על קבלה לעבודה.

חלק מההתחייבויות כבר הופיעו בהצהרת מרץ של האוניברסיטה, בהן מינוי סגן רקטור בכיר לפיקוח על המחלקה ללימודי המזרח התיכון ותחומים נוספים; שמירה על מגבלות מחאה בקמפוס; וגיוס של כ־36 שוטרי ביטחון בקמפוס בעלי סמכות מעצר.

בנוסף, ההסכם כולל התחייבות לציות לחוקים ולצווים נשיאותיים העולים בקנה אחד עם סדר העדיפויות של ממשל טראמפ: קולומביה תימנע מהפעלת תוכניות לקידום גיוון והכלה באופן הסותר את החוק, תציית להחלטות בתי המשפט האוסרות על אפליה מתקנת בקבלה ללימודים, ותעביר לידי המפקח העצמאי נתונים על הליכי קבלה — כדי לאשר את עמידתה בדרישות החוק





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים