אולפן שישי: דני קושמרו חושף את מה שבנימין נתניהו מנסה להסתיר

בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך להתחמק מועדת חקירה, מזל שיש לנו את אולפן שישי שמשמש ועדת חקירה טלוויזיונית לאירועים הקשים. קטע אחר קטע, פרשן אחר פרשן, המהדורה הפכה למראה חדה, לאסיפת חומרי ראיות, שאי אפשר להביט בה מבלי להרגיש את עומק הכישלון של ההנהגה, ובראשה ראש הממשלה.

דני קושמרו סיפק בפתיחת המהדורה תזכורת כואבת אך הכרחית, והציג את החומר שישמש נגד נתניהו אילו תוקם יום אחד, ועדת חקירה, וכי במשך חודשים התריעו בכירי מערכת הביטחון מפני קריסה פנימית שתוביל לפגיעה ביטחונית ומלחמה רב זירתית. שר הביטחון דאז יואב גלנט, התריע מול כל אזרחי המדינה שהרפורמה המשפטית קורעת את העם, שהאויבים צופים ומחכים, ונתניהו? הוא צחק. קרא לזה "הפרזה", לעג מעל בימת "הפטריוטים" של ינון מגל על ההתראות של כל בכירי הביטחון, והמשיך בדרכו להרוס את אבני היסוד של המדינה ובמסע נקמה נגד בג"ץ. ואז הגיע השביעי באוקטובר.

קושמרו, בשורה של עקיצות מושחזות אך מדויקות, הראה כיצד אותם אנשים שזעקו, פוטרו, הושתקו או התפטרו. הפוליטיקאים מאידך, כולם עוד יושבים בכנסת. אבל מה שמדאיג באמת, המשיך קושמרו, זה לא שהמחדל התרחש אלא ש"אף אחד מהפוליטיקאים לא שילם את מחיר המחדל. כל אנשי הביטחון הלכו הביתה ובצדק (כולל שר הביטחון שלא בא לנתניהו בטוב). אבל חוץ מהם, כל הפוליטיקאים נשארו".

ואז באה העקיצה הבאה, "את כל אלה שבתמונה לא העירו. הרי גם ביבי אמר את זה. הם עברו שם במקרה", אמר קושמרו בטון מלגלג, בזמן שהתמונה של חברי הקבינט, נשארת קפואה על המסך. עיקר האש נורתה לעבר נתניהו, בגלל הסרטון שפרסם השבוע באנגלית. "חלילה לא בעברית", עקץ קושמרו, ואז המשיך להכות: "בסרטון, נתניהו טוען שמערכת הביטחון לא יידעה אותו. לא אמרו לו. הוא לא ידע. הוא מטיל את מלוא האחריות על ראשי מערכת הביטחון".

ואז באה התשובה, תיעוד אחר תיעוד של התרעות ברורות, מפורשות של שר הביטחון, ראש השב"כ, ואפילו הרמטכ"ל עצמו. האולפן הזכיר גם את האזהרה של יאיר לפיד מ־2023: "אני נאלץ להזהיר את אזרחי ישראל, אנחנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים רב-זירתי". על המסך הוצג מסמך רשמי שכונה "אזהרה אסטרטגית מוחשית". קשה היה לא להסיק, מישהו ישן בשמירה, וזה היה המפקד העליון.

רון בן ישי, חתן פרס ישראל לתקשורת, בדברים יוצאי דופן לראשונה בקריירה שלו אמר בלב כבד באולפן שישי "מנהלת אותנו ממשלה לא שפויה שפועלת נגד האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, בעיצומה של מלחמה עם חללים ופצועים מדי יום, הממשלה מקדמת חוק השתמטות מבחורים שנחוצים לצה"ל, זו ממשלה שצריך להפיל אותה".

עוד הוסיף, "לא רק גיוס חרדים זו ממשלה שלא מתחשבת לא ברגשותיו ולא בדעותיו של חצי עם ויוצרת שסע שייקח שנים לאחות אותו". הוא הוסיף כי קבלת החלטות בממשלה נובעות מאג'נדות משיחיות, כמו העיר ההומניטרית, שנועדו לקדם הגירה ומי שנלחם בעזה עכשיו נלחם את המלחמה של בצלאל סמוטריץ'.

דנה ויס, הפנתה זרקור לזירה הבינלאומית ולזווית שנשמעת אולי פחות בישראל, אבל צורבת מאוד באוזני העולם ותסב לנו נזק עוד שנים רבות קדימה, במיוחד תפגע בישראלים שאוהבים לתייר ולטייל בעולם: "כל ילד שצמא למים ונהרג מהמלחמה, הוא ניצחון של חמאס". תמונות קשות שמפיץ חמאס של פגיעה בילדים, גם כשצה"ל שואף למנוע אותה, מייצרת נרטיב שמשרת את חמאס בעולם ופוגעות בישראל.

ובתוך כל זה, העסקה להשבת החטופים, נתניהו חזר מוושינגטון בלי עסקה, ומאז נראה שהיא מתקרבת, ואז מתרחקת, ואז שוב מתקרבת. המו"מ בדוחא מתנהל תחת מעטה של עמימות, עם כל מיני מסרים מגורמים מדיניים על חמאס שמציב קושי, אך העמימות הפעם מרמזת על תמונה יותר אופטימית כי העסקה קרובה מתמיד. אבל אז בניגוד לאופטימיות קושמרו מדווח על שיחה שערך עם אב לחטוף, שטוען שנתניהו מושך זמן, כדי לשלוף את העסקה ברגע הנכון, כקלף האס, רגע לפני הבחירות, כאסטרטגיה. שיא ציני של פוליטיקה במיטבה.

בין לבין, חשף אולפן שישי בפרסום ראשון כי ראש המוסד דדי ברנע נפגש בוושינגטון עם סטיב ויטקוף וגורמים אמריקאים בניסיון לקדם טרנספר לפלסטינים מרצועת עזה. לא פחות. אינדונזיה, לוב, אתיופיה, מדינות שישראל מנסה לשכנע לקלוט מאות אלפים ונעזרת בבית הלבן שיסייע לה לממש את השאיפה. הבית הלבן, לפי הדיווח, כבר לא מתלהב.

טראמפ קידם בזמנו את "תוכנית הריביירה", אבל כעת, הרוח שינתה כיוון. ועדיין, נתניהו מטיל את המשימה על ראש המוסד, בניסיון לקדם מהלך שנראה כאילו נתלש מסרט הוליוודי בדיוני. הרי מי מהפלסטינים ירצה להגר למדינות הללו, לוב בעצמה במלחמה, הם ירצו להגר לקנדה, ארה"ב וגרמניה לא למדינות הללו, כך שזה חזון אבוד מראש שמגיע מרצון משיחי של סמוטריץ'.

המהדורה כולה הדהדה מסר אחד, אין יד על ההגה. גם אחרי כמעט שנתיים של לחימה, חמאס לא הובס, הוא מאיים, מתנגד, ודורש. המנהרות ברובן עדיין קיימות. הטילים, ממשיכים ליפול. ומול זה, ממשלה שלא מצליחה להסכים אפילו מי ינהל את היום שאחרי, אלא עסוקה בהישרדות פוליטית ובחוק השתמטות חרדי דווקא כשצה"ל מדמם מלוחמים. במקום שהממשלה תיפול אחרי השבעה באוקטובר היא עלולה ליפול בעקבות חוק השתמטות שהממשלה מקדמת.

מושג חדש העלה אמנון אברמוביץ' מפי בכיר בצבא, כואב ככל שיהיה, אבל אסור להתעלם ממנו, כמו שדיברו על כלכלת חימושים, אסור להתעלם מכלכלת הרוגים. דדי שמחי מיהר לבקר את המושג החדש כלכלת הרוגים, כי לטענתו זה מעיד על הפסד ומשרת את חמאס ואז באותה נשימה כדי להסביר את הטענה שלו מנה את מספר ההרוגים מאז השבעה באוקטובר ואמר בשמונה שעות נהרגו 400 חיילים ושמונה מאות אזרחים, בשנתיים נהרגו 450 חיילים אז מי שלא רוצה לשלם את המחיר שלא יעשה כלכלת הרוגים כי אנחנו מפסידים מזה.

סירייסלי? אתה באמת אמרת את זה עכשיו? ביקרת את המושג כלכלת הרוגים ובאותו משפט, מנית את מספר ההרוגים, כדי להסביר למה זה אסור? כך או כך נראה כי דדי שמחי עושה סביבו פרסה ככל שהזמן עובר והשאיפות וההצהרות שלו להמשך הלחימה עם סיסמאות אבסולוטיות "עד לניצחון והכרעת חמאס", פחות מתממשות בפועל, והפעם הוא נשמע יותר מהוסס מתמיד, סותר את עצמו, ומתחמק מתשובות וודאיות.

כשנשאל מה יקרה אחרי, מי ינהל את עזה, הוא שותק. לא עונה. אבל ממשיך לדבר על ההישגים של צה"ל ומציין כי "אנחנו שולטים ב־75% מהרצועה", הוא מסרב להסביר מה יקרה ב־75% האלה למחרת. מה שקושמרו קרא לו "היום שאחרי". אם אולפן שישי היה שואל את הצופים שאלה אחת בסוף השידור, היא הייתה פשוטה, מי באמת נלחם פה, התשובה ברורה האזרחים, ומי פשוט בורח מאחריות? התשובה עוד יותר ברורה, הממשלה.