המשטר החדש בדמשק מנסה לבסס את שליטתו על כלל הכוחות החמושים במדינה. לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, שר ההגנה הסורי, מרחף אבו קסרה, פרסם בסוף השבוע קריאה לקבוצות חמושות קטנות שנותרו מחוץ למסגרת הביטחונית הממלכתית להצטרף למשרד ההגנה תוך עשרה ימים, אחרת – "יינקטו צעדים מתאימים" נגדם.
בהודעה שנמסרה אמש (שבת), אמר אבו קסרה כי מרבית היחידות הצבאיות כבר שולבו ב"מבנה מוסדי מאוחד", וכינה את המהלך "הישג גדול בדרך לבניית צבא לאומי אחד". המסר חד משמעי, גם אם מנוסח בלשון מעורפלת. בסוריה, ניסוחים כאלה אינם סתם קלישאה: הם רומזים על שימוש בכוח, ואף יותר מכך.
המשטר הסורי מנסה להציג שליטה מחודשת על מנגנוני הכוח – אך בפועל, המדינה עדיין רוויה באלפי חמושים עצמאיים, מיליציות מקומיות, תאים אידאולוגיים, וגם כאלה שמתנגדים לשלטון החדש. הקריאה לאיחוד הכוחות תחת מטריית משרד ההגנה היא ניסיון לייצר מראית עין של שלטון ריבוני.
מזלום עבדי, א-שרע, חתימה על הסכם בין ממשלת סוריה לכורדים (צילום: רשתות חברתיות)
אף שההודעה לא נקבה בשמות של פלגים מסוימים, פרשנים מעריכים כי היא מכוונת בעיקר כלפי קבוצות אסלאמיסטיות חמושות ופלגים מקומיים שפעלו באזורים הכפריים בצפון ובדרום המדינה. עם זאת, נראה כי ההצהרה אינה מתייחסת לכוחות הסורים הדמוקרטיים (SDF), כוח כורדי-ערבי הנתמך על ידי ארצות הברית, אשר חתם מוקדם יותר השנה על הסכם עם הנשיא הזמני אחמד א-שרע בנוגע לשילוב במוסדות המדינה.
במהלך השבוע שעבר קיבלה דמשק תמיכה דיפלומטית משמעותית, כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפנפגש עם א-שרע והכריז על הסרת הסנקציות הכלכליות מעל סוריה – מהלך שעשוי להקל על הכלכלה הסורית המקרטעת. שר הפנים הסורי, אנאס חטאב, בירך על ההחלטה, ואמר כי היא "תסייע ביציבות ביטחונית וקידום השלום האזרחי במדינה".
מוחמד בן סלמאן, דונלד טראמפ, אחמד א-שרע (צילום: הבית הלבן)
מאז סיום שלטונו של אסד, המדינה סובלת מחוסר יציבות ביטחונית, כאשר כלי נשק רבים ממשיכים להיות מופעלים בידי קבוצות לא ממוסדות. רק במרץ האחרון נרצחו מאות מבני העדה העלאווית ב"מתקפות נקמה" של חמושים סונים, בעקבות תקיפות של כוחות נאמנים לאסד באזור החוף. באפריל פרצו עימותים בין לוחמים דרוזים לחמושים סונים בפרברי דמשק, בהם נהרגו למעלה ממאה בני אדם. בתוך כך, דיווחו הרשויות הסוריות כי במהלך סוף השבוע נערכו פשיטות של כוחות הביטחון נגד תאי דאעש בעיר חלב.
מעבר לגבול, במיוחד בצפון רמת הגולן- עוקבים בדאגה. ברקע הדיווחים על מגעים בין ישראל לסוריה, החשש המרכזי נותר בעינו – ההיסטוריה של הנשיא הסורי כג'יהדיסט קיצוני, וקשרים אפשריים עם ציר איראן-חיזבאללה – כרגע, סימני השאלה גדולים. אמנם המשטר החדש בראשות אחמד א-שרע מנסה לשדר סדר, פיוס ובנייה מחדש של מוסדות המדינה, אך לא ברור עד כמה יש לו שליטה אמיתית בשטח, ובמיוחד באזורים הדרומיים – דרעא, קונייטרה והגבול עם ישראל.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.