אווה לונגוריה הפכה את כל הראשים בהופעה מרהיבה בגאלת Global Gift בז'נבה, שוויץ, ביום שבת. כוכבת "עקרות בית נואשות", שחגגה לאחרונה יום הולדת 50, הבטיחה שכל העיניים יהיו עליה כשהגיעה למלון פרזידנט וילסון.
הכוכבת ההוליוודית הציגה את גזרתה המושלמת בשמלה מחורזת כסופה נוצצת עם מחשוף סטרפלס מרשים ושובל דרמטי. לונגוריה, ששימשה כיו"ר כבוד באירוע, הוסיפה נגיעות זוהרות נוספות לתלבושת עם שרשרת כסף מרשימה ועגילים גדולים.
אווה לונגוריה (צילום: Harold Cunningham/Getty Images)
היא עיצבה את שערה החום בפן חלק שטיפס על כתפיה ובחרה באיפור גלאם מלא להשלמת המראה המרשים.
האם המסורה לא הגיעה לבדה לשטיח האדום. בנה סנטיאגו בן השש, אותו חולקת עם בעלה חוזהבסטון, הצטרף אליה והשניים הצטלמו יחד ברגעים מתוקים במיוחד. הילד החמוד נראה מאושר לחלוטין להתלוות לאימו המפורסמת באירוע היוקרתי, כשהוא לבוש בחליפה מחויטת.
לונגוריה התפרסמה בזכות תפקידה ב"עקרות בית נואשות" והמשיכה לצבור קרדיטים רבים בעולם המשחק, כולל בסרט "אלכסנדר והיום הנורא, האיום, הגרוע, הרע מאוד" משנת 2014.
אווה ובנה סנטיאגו (צילום: Harold Cunningham/Getty Images)
לאחרונה היא כיכבה בסרט המשך לקומדיה הזו, בשם "אלכסנדר והמסע הנורא, האיום, הגרוע, הרע מאוד". בסרט הקומדיה, המבוסס על הסיפור מאת ג'ודיתויורסט, לונגוריה משחקת את ואל גרסיה, האמא במשפחה מקסיקנית-אמריקאית רב-דורית היוצאת למסע כביש לקליפורניה.
במהלך קידום הסרט החדש של דיסני+, אווה שיתפה פרטים על חייה המשפחתיים ועל ילדותה. בראיון ל-Today, היא סיפרה שתמיד השוו אותה לשלוש אחיותיה – אזמרלדה, אליזבת ואמילי – והוסיפה שהיא "לא הייתה היפה".
"הייתי הברווזון המכוער במשפחה," אמרה בהומור. "שלוש האחיות שלי נראות דומות. כולן בלונדיניות. ידעתי שאני לא היפה אז אמרתי, 'בסדר, אני לא היפה אז אני אהיה המצחיקה. אני אהיה החכמה'."
מעניין לציין שלונגוריה למדה באוניברסיטת טקסס A&M וסיימה עם תואר בקינסיולוגיה, כשהיא משתמשת בכסף מלגה מתחרות יופי שזכתה בה למימון חלקי של לימודיה.
דווקא ההשתתפות בתחרויות יופי הובילה אותה להוליווד. "הגעתי להוליווד ואני לא יודעת מה קרה," היא הסבירה. "פשוט אמרתי, 'אני חושבת שאני הולכת להיות שחקנית'."
היא הפכה לשם דבר הודות להצלחת "עקרות בית נואשות", ששודרה במשך שמונה עונות מ-2004 עד 2012.
והסוד שלה למראה המדהים בגיל 50? אולי נעוץ במסלול הארוך שעברה – מילדות בחווה בטקסס שבה הייתה צריכה "ללכת לקחת ביצים בבוקר" ו"לחלוב את הפרה בשביל החלב שהולך לקפה ולדגני הבוקר", ועד לכוכבת הוליווד מצליחה, מפיקה ויזמית. נראה שהקריירה המגוונת והמשפחה האוהבת הן המתכון המושלם לזוהר בכל גיל.
למרות ביטול הופעתו של הדיג'יי הישראלי סקאזי בפסטיבל המוזיקה טומורולנד, נציגות כחול לבן מרשימה ביותר נצפתה על אפם וחמתם של האירגונים הפרו פלסטינאים. שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה ואשתו הישראלית, הדוגמנית מישל גרציג, נתנו הופעה בלתי נשכחת בפסטיבל בבלגיה שם הם מבלים עוד מסוף השבוע האחרון. לפי התמונות ששיתף הזוג המפורסם ברשתות החברתיות וסרטוני הפפראצי, אפשר להכתיר אותם בקלות כמלכי הפסטיבל.
קורטואה הפתיע כשעלה לבמה המרכזית לצד ההרכב האלקטרוני 3 Are Legend (סטיב אאוקי, דימיטרי וגאס ולייק מייק), ופיזר עוגות לקהל כמו כוכב טכנו לכל דבר. מי שגנבה את ההצגה מהצד, תרתי משמע, הייתה השגרירה הישראלית שלנו שלבשה אאוטפיט חושפני ומנצנץ בגווני שחור, חיתוכים נועזים ולוק של כוכבת אמיתית. מישל סובבה אחריה ראשים בלי מאמץ וכל מי שהיה בסביבה הרים מבט.
זאת לא הפעם הראשונה שלהם בפסטיבל המוזיקה הבלגי והשנה השניים נראו צמודים מתמיד מאחורי הקלעים, שותים, רוקדים, ונהנים כמו זוג בירח דבש רגע לפני שקורטואה חוזר לאימונים בריאל מדריד ופותח עונה חדשה במדי הבלאנקוס. עם אנרגיות כאלה, אין ספק שהוא חוזר מוכן. והיא? ממשיכה לייצג אותנו בגאווה גדולה בכל מקום בעולם ולכבוש לבבות.
עם עלייתם של דוגמני ודוגמניות הבינה המלאכותית, הולכת ומיטשטשת גם ההבנה שלנו לגבי מה אמיתי ומה מבוים. האלגוריתמים משתפרים, התמונות הופכות מושלמות יותר, והפער בין דמות בדיונית לבין אישה בשר ודם כמעט ונעלם – לפחות בעין בלתי מזוינת.
מה שפעם היה טריק גרפי משעשע הפך היום לכלי שיווקי חזק, לעיתים אפילו מטעה. כשמשפיענית לא באמת קיימת – למי בדיוק אנחנו מגיבים? ולמה אנחנו נמשכים? חלק מהמשתמשים כלל לא יודעים שמדובר בדמות מלאכותית, אחרים בוחרים להתעלם כי "אם זה נראה אמיתי, זה מספיק טוב".
הבעיה מתחילה כשדמויות כאלה לא רק מוכרות מוצרים, אלא גם מכתיבות אידאלים של יופי, מגדר והתנהגות. הן תמיד זוהרות, תמיד זמינות, תמיד מחייכות – ומבלי שהתכוונו, הן מייצרות מודל בלתי אפשרי שגם הדוגמניות האנושיות הכי חרוצות לא יכולות לעמוד בו.
בסופו של דבר, אין תחליף לאותנטיות ולפגמים האנושיים שמרכיבים אותה. אולי בעתיד נצליח לזהות בקלות מה נוצר על ידי אדם ומה על ידי מכונה. עד אז, כדאי שנזכור: גם בעולם של פיקסלים מושלמים, אנושיות היא עדיין הפילטר הכי חזק שיש.