המחאה בתוך הצבא הולכת וגדלה בעקבות מכתב הטייסים. היום (שני) התפרסם מכתב שעליו חתומים 1,525 אנשי שריון מרובאים ועד אלופים. בין החותמים ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר רא"ל אהוד ברק.
בהודעה שפרסמו מארגני עצומת השריון נכתב: "בתוך פחות מ־48 שעות חתמו 1,525 לוחמי שריון על עצומה הקוראת לממשלת ישראל לעשות כל שניתן לשחרור החטופים, גם במחיר של הפסקת הלחימה. החותמים מביעים תמיכה פומבית במכתב הטייסים ולוחמי חיל האוויר שפורסם לאחרונה".
כאמור בין החותמים על העצומה: "חיילים פשוטים ששרתו בטנק ויצאו לאזרחות בלי לדרוך במכללה לקצינים, נגדים ותיקים, מפקדים זוטרים, וגם בכירים בצה"ל לשעבר – קציני שריון ראשיים, מפקדי אוגדות, ראשי פיקודים ושני רמטכ"לים לשעבר. כולם מדגישים כי אין מדובר בקריאה לסירוב פקודה, אלא בהבעת עמדה אזרחית לגיטימית".
אל"מ (מיל׳) רמי מתן, מוביל ההתארגנות וסגן מפקד חטיבת יפתח לשעבר, אמר: "אנחנו לוחמים שתרמו למדינה כל חייהם. הובלנו טנקים, הובלנו חיילים, שילמנו מחירים כבדים. דווקא מהמקום הזה – אנחנו קוראים לעצור. מדינת ישראל חייבת להחזיר את הבנים. כל יום שעובר, הוא יום של כאב למשפחות ושל אובדן מוסרי לכולנו. אין דרך צבאית להשיב את החטופים – יש רק דרך מדינית אחת: עסקה".
לדבריו, "גם הרמטכ"ל בעצמו הודה היום בפה מלא ש’לא ניתן לממש את כל השאיפות ברצועת עזה’. אם כך, מדוע ממשיכים להקריב חיי אדם על מטרות שלא ניתנות למימוש? הגיע הזמן לומר את האמת – המשך הלחימה לא מקרב את הניצחון, אלא מרחיק את השבת החטופים".
חיל השריון (צילום: אבי אשכנזי)
רשימת החותמים מחיל השריון כוללת, בין היתר את רב־אלוף (מיל') אהוד ברק, אלוף (מיל') עמרם מצנע, אלוף (מיל') אמנון רשף, אלוף (מיל') גיא צור, אלוף (מיל') אבי מזרחי, אלוף (מיל') עמנואל סקל, אלוף (מיל') עמוס מלכא, רב אלוף (מיל׳) דן חלוץ ועוד.
ביממות האחרונות הולכות ומתגברות העצומות נגד המהלך השנוי במחלוקת של הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר ושל מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר.
ההחלטה להדיח את עשרות הטייסים ואנשי צוות אוויר במטרה ליצור סוג של מניעה של שיח בנושא המשך המלחמה ומהלך לשחרור החטופים יצר בדיוק את התוצאה ההפוכה. הבוקר גם שוגר מכתב של 1,500 לוחמי הצנחנים במילואים ובדימוס עם הקריאה הזהה של צוות האוויר.
כזכור, בשבוע שעבר חלק מאנשי חיל האוויר מכתב בו קראו להשבת החטופים גם במחיר סיום המלחמה. על המכתב חתומים מעל 1,500 בוגרים ובוגרות. המכתב עורר תגובות רבות מכל צדי המתרס ועורר רגשות עזים בציבור ובקרב מקבלי החלטות. מפקד חיל האוויר תומר בר הודיע כי החתומים על המכתב לא יוכלו להמשיך לשרת בצה"ל מפני שאינם יכולים לקרא לסיום מלחמה שהם משתתפים בה.
עם זאת, שורה ארוכה של בוגרי יחידות אחרות הוציאו מכתבי תמיכה חתומים המגבים את מכתב הטייסים, ביניהם בוגרי 8200, לוחמי חיל השריון, חיל הים ועוד. בנוסף, גם הציבור עצמו מתאגד וחותם על מכתבי תמיכה לאורך סוף השבוע ומגבה את קריאת הטייסים.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.