ביטחון
אהוד ברק בראש הרשימה: אלפי שריונרים מגבירים את הלחץ על הממשלה
המחאה בתוך הצבא הולכת וגדלה בעקבות מכתב הטייסים. היום (שני) התפרסם מכתב שעליו חתומים 1,525 אנשי שריון מרובאים ועד אלופים. בין החותמים ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר רא"ל אהוד ברק.
בהודעה שפרסמו מארגני עצומת השריון נכתב: "בתוך פחות מ־48 שעות חתמו 1,525 לוחמי שריון על עצומה הקוראת לממשלת ישראל לעשות כל שניתן לשחרור החטופים, גם במחיר של הפסקת הלחימה. החותמים מביעים תמיכה פומבית במכתב הטייסים ולוחמי חיל האוויר שפורסם לאחרונה".
כאמור בין החותמים על העצומה: "חיילים פשוטים ששרתו בטנק ויצאו לאזרחות בלי לדרוך במכללה לקצינים, נגדים ותיקים, מפקדים זוטרים, וגם בכירים בצה"ל לשעבר – קציני שריון ראשיים, מפקדי אוגדות, ראשי פיקודים ושני רמטכ"לים לשעבר. כולם מדגישים כי אין מדובר בקריאה לסירוב פקודה, אלא בהבעת עמדה אזרחית לגיטימית".
אל"מ (מיל׳) רמי מתן, מוביל ההתארגנות וסגן מפקד חטיבת יפתח לשעבר, אמר: "אנחנו לוחמים שתרמו למדינה כל חייהם. הובלנו טנקים, הובלנו חיילים, שילמנו מחירים כבדים. דווקא מהמקום הזה – אנחנו קוראים לעצור. מדינת ישראל חייבת להחזיר את הבנים. כל יום שעובר, הוא יום של כאב למשפחות ושל אובדן מוסרי לכולנו. אין דרך צבאית להשיב את החטופים – יש רק דרך מדינית אחת: עסקה".
לדבריו, "גם הרמטכ"ל בעצמו הודה היום בפה מלא ש’לא ניתן לממש את כל השאיפות ברצועת עזה’. אם כך, מדוע ממשיכים להקריב חיי אדם על מטרות שלא ניתנות למימוש? הגיע הזמן לומר את האמת – המשך הלחימה לא מקרב את הניצחון, אלא מרחיק את השבת החטופים".
רשימת החותמים מחיל השריון כוללת, בין היתר את רב־אלוף (מיל') אהוד ברק, אלוף (מיל') עמרם מצנע, אלוף (מיל') אמנון רשף, אלוף (מיל') גיא צור, אלוף (מיל') אבי מזרחי, אלוף (מיל') עמנואל סקל, אלוף (מיל') עמוס מלכא, רב אלוף (מיל׳) דן חלוץ ועוד.
ביממות האחרונות הולכות ומתגברות העצומות נגד המהלך השנוי במחלוקת של הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר ושל מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר.
ההחלטה להדיח את עשרות הטייסים ואנשי צוות אוויר במטרה ליצור סוג של מניעה של שיח בנושא המשך המלחמה ומהלך לשחרור החטופים יצר בדיוק את התוצאה ההפוכה. הבוקר גם שוגר מכתב של 1,500 לוחמי הצנחנים במילואים ובדימוס עם הקריאה הזהה של צוות האוויר.
כזכור, בשבוע שעבר חלק מאנשי חיל האוויר מכתב בו קראו להשבת החטופים גם במחיר סיום המלחמה. על המכתב חתומים מעל 1,500 בוגרים ובוגרות. המכתב עורר תגובות רבות מכל צדי המתרס ועורר רגשות עזים בציבור ובקרב מקבלי החלטות. מפקד חיל האוויר תומר בר הודיע כי החתומים על המכתב לא יוכלו להמשיך לשרת בצה"ל מפני שאינם יכולים לקרא לסיום מלחמה שהם משתתפים בה.
עם זאת, שורה ארוכה של בוגרי יחידות אחרות הוציאו מכתבי תמיכה חתומים המגבים את מכתב הטייסים, ביניהם בוגרי 8200, לוחמי חיל השריון, חיל הים ועוד. בנוסף, גם הציבור עצמו מתאגד וחותם על מכתבי תמיכה לאורך סוף השבוע ומגבה את קריאת הטייסים.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
