בריאיון מיוחד ל"מעריב", שוחח שר החקלאות אבי דיכטר, על הנושאים הבוערים שעל סדר היום. ביניהם, תוכנית הגירת העזתים החוצה, שהחלה עם הצהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. כמו כן, שיתף שר החקלאות את דעתו בנוגע למלחמה המתמשכת בעזה, וסוגית החטופים, ש-50 מהם עדיין נמצאים בשבי ארגון הטרור חמאס.
מה קרה לתוכנית על הפיכת עזה לסינגפור?
"הקשקוש הזה שעזה תהפוך להיות סינגפור? אני לא יודע לחתום על סינגה, פור היא בטוח תהיה".
למה שהעזתים ירצו לעזוב את עזה?
"הם ישמחו לעזוב אם העולם יתגייס כדי לעזור להם. בדיוק כמו שפליטים רבים עזבו את סוריה. הכמיהה בעזה לבנות חיים חדשים היא מטורפת. אני רואה את זה ברשתות וזה הגיוני, הרי הם יודעים שאין לאן לחזור. מה הם יעשו בעזה, יבנו מחנה פליטים חדש? התחלתי לעבוד בג'באליה ב-76', הוא היה מחנה הפליטים הכי גדול ברצועה. היום הוא כבר כפול בתושביו".
ואם בכל זאת הם לא ירצו לעזוב?
"אנחנו נקיים על זה דיון והם יקיימו על זה דיון. גם לעזתים יש שיקול דעת. אין להם יותר תעסוקה בישראל. אחרי 7 באוקטובר הם יראו את ישראל בתמונות בלבד. מצרים בוודאי לא תעסיק עזתים. כולם יודעים איך נראים הבתים היום ברצועת עזה. ואם אתה חסר בית, חסר תעסוקה וחסר אופק, כל מדינה אחרת תהיה אלטרנטיבה טובה".
העזתים יוותרו על האדמה?
"עזה היא לא האדמה שלהם. האדמה שלהם היא פה בישראל. את הדונם של הקרקע שעליו היה להם בית בעזה שנהרס הם יקבלו בכל מקום אחר. זה לא רק עניין כלכלי. זה עניין קיומי. אנשים יתחילו חיים חדשים ביוזמה בינלאומית".
אתה באמת רואה מיליוני פליטים נוהרים בהמוניהם למדינות עולם שלישי רק כי טראמפ ביקש יפה ובאנגלית?
"כן. בהחלט. קחי את לוב כדוגמה. זו מדינה שיש לה חוף ים די דומה לעזה, יהיה להם קל שם להתמודד עם השפה, אין שום דבר בלוב שרע יותר מעזה. זו מדינה ענקית, יש בה מרחבים. אם העולם יידע להשקיע כמה מיליארדים טובים כדי לשקם את העזתים במדינה כמו לוב, אז גם המדינה הקולטת תשקם את עצמה כלכלית. מיליון וחצי פליטים פלסטינים חרוצים שיודעים לעבוד רק יעזרו לה".
היית ראש השירות באינתיפאדה השנייה, השר לביטחון הפנים, סגן שר הביטחון ויו"ר ועדת החוץ והביטחון. היית הממונה על השב"כ באינתיפאדה השנייה. יכולת לשער שיגיע יום שבו ייהרגו בבת אחת יותר ישראלים מסך כל הקורבנות שגבתה האינתיפאדה ההיא לאורך שש שנותיה?
"אני ממליץ להסתכל על 7 באוקטובר בראייה מרחבית מבחוץ. תצאו החוצה. גם מטוס לא יעזור לראות את ההשלכות שלו. גם לא לוויין. קרה פה משהו משנה סדרי מזרח תיכון. זה לא 7 באוקטובר אלא מה שעשינו בעקבותיו בלבנון, בסוריה גם אם לא באופן ישיר, באיראן, בהרתעה".
כל הכבוד לצה"ל, ועדיין המדינה מדממת מאירועי 7 באוקטובר דווקא, והחטופים שעדיין נמקים במנהרות.
"אני מסתכל קדימה, איפה נהיה בעוד עשר שנים. ההזדמנויות שמוטלות היום לפתחנו נדירות. צריך רק לסיים את סיפור עזה כי הוא לא החשוב ביותר אלא הכואב ביותר. בכל זאת אנחנו שולטים על הרצועה מכל עבריה. אם סודן למשל תיפתח לשלום, נקבל קו אווירי לדרום אמריקה. אנחנו מצויים היום בסדרי גודל אחרים לגמרי. רק צריכים לסגור את הדברים הפתוחים, המדממים בעזה, ובעשור הבא נעמוד מול התפתחויות מטורפות ממש ברמה הכלכלית, המדינית והביטחונית".
וברמה החברתית?
"כשכלכלית ומדינית טוב, אז גם החברתית משתפרת".
הריאיון המלא יפורסם מחר במוסף מעריב
